ת"א 45365-09-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה להפקדת ערבות על ידי חברה המגישה תביעה בפני בית המשפט. המסגרת הנורמטיבית לכך קבועה בסעיף 353א לחוק החברות, המאפשר לבית המשפט להורות לחברה תובעת להעמיד ערבות להוצאות הנתבעת אם התביעה לא תצלח, אלא אם כן החברה תוכיח שהיא מסוגלת לשלם הוצאות אלה. מטרת סעיף זה היא למנוע מחברות להשתמש באישיותן המשפטית כדי להימנע מתשלום הוצאות אלה. על בית המשפט לשקול את מצבה הכלכלי של החברה, נסיבות המקרה וסיכויי הצלחת התביעה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על החברה התובעת. במקרה זה, החברה התובעת לא הוכיחה די הצורך את איתנותה הפיננסית, שכן היא לא סיפקה יתרות חשבונאיות שוטפות, דפי בנק או דוחות, אלא רק הגישה אישור רואה חשבון על מצבה הכספי. כמו כן, כל נכסי החברה שועבדו בשעבודים קבועים, דבר המעיד על היעדר הון עצמי. עוד מצא בית המשפט כי סיכויי ההצלחה של תביעת התובע לא היו גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד, ולשני הצדדים היו טענות ראויות לכאורה. בסופו של דבר החליט בית המשפט לחייב את החברה התובעת להעמיד ערבות בסך 150,000 ₪, שהם כ-1.5% מסכום התביעה, כתנאי להמשך ההתדיינות. החלטה זו התקבלה תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין, והבטחת הבטחת הוצאותיו של הנתבע. לתובע ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין.