ע"א 5263-03-10

תקציר

הערעור מתייחס לתאונת דרכים שאירעה ב-18 במאי 2007, בה קיפח אייל חרזי את חייו. בתאונה היו מעורבים מספר כלי רכב: אופנוע שחנה בצד הדרך עקב תקלה, רכב פיג'ו שעצר לסייע לאופנוע, רכב יונדאי שהגיע למקום עם עגלה כדי לגרור את האופנוע ומשאית שפגעה בשלושת כלי הרכב. בית משפט קמא קבע כי הנסיבות מהוות תאונה מעורבת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחייב את מבטחי ארבעת כלי הרכב לפצות את המשיב באופן שווה. מנורה, מבטחת הפיג'ו, ערערה על ההחלטה וטענה כי הפיג'ו לא הייתה מעורבת בתאונה בנוגע לפגיעה במנוח, שכן היא לא פגעה במנוח ולא הוכח קשר בין הנזק לה לבין הפגיעה במנוח. המבטחים האחרים טענו כי יש לראות את התאונה כאירוע אחד ויחיד וכי החניה של פיג'ו השפיעה על התרחשות התאונה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הנסיבות מהוות תאונה אחת שבה לפיג'ו החונה הייתה השפעה על קרות התאונה, ועל כן על כל המבטחים, לרבות מנורה, להשתתף באופן שווה בפיצוי המשיב. בית המשפט הדגיש כי השפעת הרכב החונה על התאונה אינה צריכה להיות מוכחת על ידי מומחים, אלא ניתן להסיק אותה מתיאור התאונה. השופטים הסכימו עם החלטת בית המשפט קמא וקבעו גם כי כל צד יישא בהוצאותיו, ומנורה תשלם לכל אחד מהצדדים האחרים שכר טרחת עורך דין בסך 23,200 שקל.