ב"ל 62898-01-20

תקציר

מדובר בערעור על דחיית תביעת התובע לדמי אבטלה על ידי הנתבעת, בנימוק שהתובע לא צבר תקופת אכשרה כנדרש בחוק. הנתבעת טענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין מעסיקתו הנטענת, ש. כהן הנדסה בע"מ, שבבעלות אחיו של התובע. בית המשפט שמע עדויות הן מהתובע והן מאחיו, ובחן את הראיות שהוגשו. התובע, עורך דין מושעה, טען כי עבד כשכיר בחברה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2019. עם זאת, בית המשפט מצא סתירות והשמטות רבות בעדותו ובעדותו של התובע. התובע לא סיפק מועד עבודה עקבי, התחמק משאלות ולא הגיש ראיות נוספות שהיו יכולות לתמוך בטענתו, כגון יומן המתעד לכאורה את שעות עבודתו. יתר על כן, עדותו של התובע סתרה את עדותו של אחיו במספר נושאים מרכזיים, לרבות אופי העבודה, מקום העבודה והמחשב בו נעשה שימוש. לחברה לא היו עובדים נוספים במהלך תקופת ההעסקה הנטענת, דבר שהתובע היה צריך להיות מודע לו אכן עבד בה. בנוסף, התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה ביום 27.10.19, בטענה כי עבד בחברה בחודשים אוקטובר ונובמבר, מה שהעלה חשד לגבי אותנטיות העסקתו. גם בעדותו של אחיו של התובע נמצאו סתירות ובפרט בכל הנוגע לתשלום השכר עבור חודש נובמבר. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא עבד בחברה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2019, ולכן תביעתו לדמי אבטלה נדחתה. השופט פסק גם על פסיקת הוצאות חריגה הן לנתבע והן לאחיו של התובע, שהעיד כעד נתבע. התובע חויב בהוצאות אלה בשל גרסתו השגויה לאירועים, התארכות מיותרת של ההליכים וחוסר תום לב בהגשת התביעה. השופט הדגיש כי הזכות להגיש תביעה לביטוח לאומי חייבת להיות ממומשת בכנות, וכל ניצול לרעה של מערכת זו יפגע במבוטחים אחרים ובקופה הציבורית. לתובע ניתנו 45 יום לשלם את ההוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.