תפ"ח 33269-04-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: פסק דין תפ"ח 33269-04-22 מדינת ישראל נ' אסעיד** **הקדמה:** פסק הדין דנן עוסק בהכרעת דין בעניין הנאשם, וסים אסעיד, שהואשם בשורה של עבירות טרור חמורות, לרבות רצח, ניסיון רצח, פציעה, חברות בארגון טרור וכניסה בלתי חוקית לישראל. כתב האישום מתפרס על פני ארבעה אישומים עיקריים, המתארים מעשי אלימות קשים שבוצעו על רקע אידאולוגי ודתי. **סוגיות מרכזיות וחידושים משפטיים:** 1. **קבילות הודאות והשפעת לחצים בחקירה:** * **הטענה המרכזית של ההגנה:** הנאשם טען להפעלת לחצים פיזיים ונפשיים פסולים במהלך חקירותיו, לרבות איומים על משפחתו, שימוש בכלבים, מעשים מגונים מצד חוקרת (נורית), ושתילת פרטים מוכמנים. טענות אלו נועדו לפסול את הודאותיו. * **עמדת התביעה:** התביעה דחתה את טענות ההגנה, וטענה כי לא הוכח קיומם של לחצים פסולים שהשפיעו על חופש הרצון של הנאשם. נטען כי הנאשם ניסה לנצל טענות אלו כדי לחזור בו מהודאותיו. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט בחן בהרחבה את סוגיית קבילות ההודאות, תוך יישום סעיף 12 לפקודת הראיות ודוקטרינת הפסילה הפסיקתית. בית המשפט קבע כי ההודאות (זיכרון הדברים מחקירת שב"כ, הודעת המשטרה המתועדת והשחזור) קבילות. נקבע כי לא הוכח קיומו של לחץ פיזי או נפשי משמעותי שהשפיע על חופש הרצון של הנאשם, וכי חלק ניכר מטענותיו נסתרו או לא גובו בראיות. בית המשפט התרשם כי הנאשם נינוח, משתף פעולה, ואף יוזם בנתינת פרטים, מה שמעיד על כך שהדברים נאמרו ברצון חופשי. * **"דבר מה נוסף":** בית המשפט בחן את קיומו של "דבר מה נוסף" להודאות, כנדרש לפי הפסיקה. נמצא כי קיימות ראיות פורנזיות משמעותיות (DNA על הסכין ובחולצה, דם על הנעליים) וכן פרטים מוכמנים רבים שמסר הנאשם, אשר תומכים באופן נרחב בהודאותיו ומפיגים את החשש להודאת שווא. 2. **חברות בארגון טרור (דאע"ש):** * **האישום:** הנאשם הואשם בחברות פעילה בארגון הטרור דאע"ש. * **הוכחת החברות:** בית המשפט קיבל את הודאת הנאשם בנוגע להשתייכותו לזרם הסלפיה ג'האדיה ושבועת האמונים שלו לארגון. בנוסף, נתפסו ברשותו "החסנים ניידים" שעליהם חומרים המלמדים על יסודות הג'יהאד והאסתשהאד, וכן חומרים המכוונים לביצוע רצח באמצעות שחיטה. בית המשפט קבע כי אלו מהווים "דבר מה נוסף" להודאת הנאשם, ומאפשרים את הרשעתו בעבירה לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. * **התמודדות עם טענת "אי-ביצוע מעשים חדשים":** ההגנה טענה כי הנאשם כבר נדון וריצה עונש מאסר מנהלי בשל חברותו בדאע"ש, וכי לא ביצע מעשים חדשים לאחר שחרורו. בית המשפט דחה טענה זו, וקיבל את עמדת התביעה שהרשעת הנאשם תתבסס על הפעילות שביצע לאחר שחרורו (החל משנת 2019), אשר הוכחה מעבר לספק. 3. **עבירות הטרור והאידאולוגיה המניעה:** * **מניע דתי, לאומני ואידאולוגי:** כתב האישום והכרעת הדין מדגישים כי מעשי הרצח והניסיונות לרצח בוצעו מתוך מניע דתי, לאומני ואידאולוגי, כחלק מחברותו בארגון דאע"ש. בית המשפט אימץ קביעה זו, אשר מבססת את סיווג המעשים כ"מעשה טרור". * **שיטת ביצוע "שחיטה":** ההכרעה מתייחסת לשיטת הפעולה של הנאשם, ובפרט לניסיונותיו לבצע "שחיטה" של קורבנותיו, תוך אזכור הסבר הנאשם לכך כי "יש עניין מיוחד בשחיטה" מטעמים דתיים. הדבר מחזק את הקשר האידאולוגי והטרוריסטי למעשים. 4. **התמודדות עם ראיות פורנזיות:** * **סכין, חולצה ונעליים:** בית המשפט ייחס משקל רב לראיות הפורנזיות, אשר שימשו כ"דבר מה נוסף" משמעותי להודאות הנאשם. * **הסכין:** סכין שנמצאה בכליו של הנאשם בעת מעצרו, ועליה DNA של הקורבן ושל הפצוע באירוע הרביעי. * **החולצה:** חולצה שלבש הנאשם בעת מעצרו, שעליה נמצא דם של קורבנות האישום הרביעי. * **הנעליים:** נעליים שנמצאו במחסן ליד בית אמו בחברון, ועליהן כתם דם של אחד מקורבנות האישום השלישי (יהודה כדורי ז"ל). בית המשפט קבע כי נמצאה התאמה בין טביעות הנעליים בזירה לבין הנעליים. * **התמודדות עם טענת השתלה:** הנאשם טען כי הסכין והתמונות במכשיר הטלפון הושתלו. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי היא אינה סבירה ואינה מבוססת. 5. **היסוד הנפשי בעבירות הרצח:** * **כוונה תחילה:** בית המשפט קבע כי התקיימה כוונה תחילה בכל אישומים הרצח, אשר כללה החלטה להמית, הכנה (רכישת כלי תקיפה, נשיאתם, חיפוש קורבן) ורצון להביא למות הקורבן. הדבר נלמד הן מהודאות הנאשם והן מהראיות הנסיבתיות. * **נסיבות מחמירות (מעשה טרור):** בית המשפט קבע כי המעשים בוצעו מתוך מניע טרוריסטי, ולכן הוחמרו העבירות בהתאם (למשל, רצח בנסיבות מחמירות). 6. **חידושים בהקשר לעבירות ספציפיות:** * **האישום השני (ניסיון רצח ה' ב'):** בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירת טרור של ניסיון רצח ופציעה בנסיבות מחמירות. הודגש כי המעשה בוצע מתוך מניע דתי, לאומני ואידיאולוגי, תוך שימוש בסכין. * **האישום השלישי (רצח בני הזוג כדורי):** נקבע כי התקיימו יסודות עבירת רצח בכוונה תחילה (שתי עבירות). בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת גניבה, עקב חוסר הוכחה מספקת. * **האישום הרביעי (רצח איוון טירוונסקי ופציעת איגור):** הנאשם הורשע בעבירות רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון רצח בנסיבות טרור, וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. **מסקנות עיקריות:** בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב השופטים דראל, אברבנאל וזנדברג, קבע כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. ההכרעה התבססה באופן מכריע על הודאותיו המפורטות של הנאשם, אשר נתמכו על ידי מגוון רחב של ראיות פורנזיות וראיות נסיבתיות. בית המשפט דחה את טענות ההגנה בדבר לחצים פסולים בחקירה, תוך שהוא קובע כי ההודאות קבילות ומהימנות. ההרשעה מתייחסת למעשי רצח, ניסיונות רצח, וחברות בארגון טרור, המבוססים על מניע אידיאולוגי ודתי. פסק הדין מדגיש את חשיבותן של ראיות פורנזיות כמחזקות וכתומכות בהודאות, ואת הנטל המוטל על ההגנה להוכיח קיומו של לחץ פסול באופן שיוביל לפסילת הודאות.