ע"א 158/77

תקציר

בסכסוך המשפטי בין הגב' רבינאי (המערערת) לבין חברת מאן שקד חברה לבניין (המשיבה), הסכימה המערערת תחילה למכור חלקת קרקע למשיב בהתאם למזכר הבנות. עם זאת, מאוחר יותר היא נסוגה מההסכם. המשיב ביקש לאכוף את התזכיר באמצעות בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר אישר את ההסכם למרות התנגדות המערערת כי הוא אינו מחייב, נעדר תנאים מהותיים ואינו עומד בדרישות הכתב המשפטיות. הגב' רבינאי ערערה, אך בית המשפט העליון מצא כי התזכיר מהווה חוזה מחייב, העונה על דרישות החוק הנדרשות, לרבות כוונה ופרטים חיוניים כמו סוג העסקה, תיאור הנכס, מחיר ותנאי תשלום. כמו כן, סוגיית הפרטים המשלימים החסרים בתזכיר, כגון חבויות מס וביטחון מפני שעבודים, טופלה תוך הפניה להוראות חוק. בית המשפט בחן גם האם אכיפת החוזה ללא שערוך הייתה הוגנת, במיוחד לאור ירידה משמעותית בערך המטבע. בסופו של דבר, בית המשפט הכריע לטובת האכיפה אך הורה על שערוך שער חלקי צמוד למדד המטבע, שכן הדבר שיקף את שיקוליהם המקוריים של הצדדים לגבי סיכוני האינפלציה. משכך, פסק בית המשפט נגד המערערת, חייב אותה לכבד את החוזה בשינוי מינורי כדי להתחשב באינפלציה, והטיל עליה הוצאות בסך 10,000 ליש"ט.