ע"א 120/64

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון במחלוקת על שיק. המערערת הנפיקה שיק על סך 6,500 ל"י לנשלם, אך בשיק לא צוין מועד הנפקתו. לאחר מכן העביר הנפרע את השיק למשיב, שהוסיף את התאריך והציג אותו לתשלום, אך השיק לא כובד. המערערת טענה כי המשיב לא החזיק בשיק כדין, וכי היעדר תאריך הפך את השיק לפסול. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החזקתו של המשיב בשיק הייתה כדין. לדברי בית המשפט, תום לבו של המשיב בקבלת השיק לא נפגע, ואין חובה כללית לחקור את קורותיו של מסמך סחיר. בנוסף, היעדר מועד הנפקה לא פסל את השיק, שכן פרט זה אינו חובה על פי הדין הישראלי. בית המשפט גם אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לחייב את המערער בריבית ובהוצאות משפט, שכן לשופט הייתה סמכות לפסוק אותם ללא בקשה ספציפית של המשיב. ההחלטה התבססה על החוק הישראלי ותקדימים משפטיים קודמים. השופט זוסמן נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים זילברג ולנדוי.