ב"ל 33236-09-22

תקציר

החלטת בית הדין נוגעת לתובע שביצע עבודה פיזית מאומצת ותבע פיצוי בגין נזקי עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. על פי פסק הדין, שגרת העבודה של התובעת כללה פעילויות שונות שניתן לאבחן ולבודד כתנועות חוזרות ונשנות המבוצעות ברציפות לאורך פרקי זמן משמעותיים. תנועות אלה כללו כיפוף הגב, הזזת הכתפיים והזזת הברכיים כחלק מהעמסה, הובלה ופריקה של רהיטים, כמו גם הרכבתם. בית הדין קיבל את הטענה כי פעולות אלו בוצעו פעמים רבות במהלך יום העבודה של התובע והיוו תנועות חוזרות ונשנות שהובילו לנזק מצטבר. השופטת הכירה בכך שעבודתה של התובעת כללה הרמת משקלים שונים ומגוון פעולות, אך אין בכך כדי לשלול קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה. בית המשפט הדגיש כי יש להתמקד בתנועות החוזרות ונשנות ובמאפייני החפצים המורמים. גם תצהירו ועדותו של התובע נלקחו בחשבון ונמצאו תואמים את שגרת העבודה המתוארת. עם זאת, בית המשפט לא השתכנע בדבר הפגיעה בצווארו של התובע, וטענה זו נדחתה. השופטים, אריק מאיר, אסנת רובוביץ וחיים הופר, הגיעו למסקנה כי יש למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים בכתפיו, בגבו ובברכיו. הנתבע חויב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, עם זכות ערעור תוך 30 יום.