פש"ר 1761/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין שני בנקים, בנק מזרחי ובנק הפועלים, על תוקפו של שעבוד צף על פרויקט בנייה ברעננה. בנק מזרחי העמיד הלוואות לחברת בנייה המעורבת בפרויקט וטען כי החברה שיעבדה את זכויותיה בפרויקט להבטחת ההלוואות. עם זאת, בית המשפט מצא כי השעבוד הצף שיצרה החברה לטובת בנק מזרחי אינו תקף. זאת, משום שהיא הפרה סעיף מגביל בשעבוד ספציפי קודם שנרשם לטובת בנק הפועלים עוד בשנת 1998, אשר כיסה את כל נכסי החברה בפרויקט, לרבות תקבולים ממכירת דירות. על פי פקודת החברות והפסיקה, שעבוד כזה נדחה אך אינו בטל, תוך מתן עדיפות לשעבוד הקודם שהיה בידי בנק הפועלים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי מכתב החרגה שהוציא בנק הפועלים, שככל הנראה נועד להחריג דירות מסוימות מהשעבוד הספציפי, אינו רלוונטי לסכסוך בין שני הבנקים. מכתב ההחרגה, שנועד להגן על רוכשי הדירות, לא ביטל את תוקפה הקנייני של המשכנתא שבידי בנק הפועלים. טענת בנק מזרחי כי יש לכלול את הדירות בנכסים הניתנים למימוש במסגרת השעבוד הצף תפגע ברוכשי הדירות ותסתר את תכליתו של כתב ההחרגה. בנוסף, התמורה ממכירת הדירות הללו שועבדה באופן ספציפי לבנק הפועלים. לסיכום, קבע בית המשפט כי השעבוד הצף של בנק מזרחי בטל מיום יצירתו בשל השעבוד הספציפי הקודם שהיה בידי בנק הפועלים. משמעות הדבר היא כי לבקשה לאכיפת הערבות ולמינוי כונס נכסים זמני על בסיס אותה ערבות לא היה בסיס תקף. בית המשפט הורה לבנק מזרחי לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך הדין של בנק הפועלים ושל יתר המשיבים המעורבים בתיק.