ע"א 516/76

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת ועדת ערר לפי חוק הנכות (תגמול ושיקום) לדחות תביעת חייל לפיצויים. המערער, הסובל מסכיזופרניה, טען כי מחלת הנפש שלו נגרמה או הוחמרה במהלך שירותו הצבאי. פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן על ידי השופט ח' כהן, פסק לטובת המערער. כהן טען כי המערער הצליח להוכיח כי מחלתו התגלתה לראשונה במהלך שירותו הצבאי וכי לא הייתה עדות לסימני מחלה כלשהם טרם גיוסו. יתר על כן, הקשיים בלימודים ובהסתגלות החברתית שהוזכרו בחוות הדעת הרפואית לא היו אינדיקציות לסכיזופרניה. באשר לקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של המערער לבין מחלתו, קבע כהן כי די היה בקיומה של סכיזופרניה במהלך השירות, בהיעדר כל ראיה לכך, כדי לבסס קשר בין השניים. השופט כהן מתח ביקורת על הסתמכותו של קצין התגמולים על חוות דעת מומחה שפורשה שלא כהלכה ועל טעותה של ועדת הערר בציפייה שהמערער יביא ראיות נוספות. עלות קבלת חוות דעת רפואית – המוערכת בכ-2,500 ל"י – הוגדרה כבלתי סבירה ומנוגדת לרוח החוק. משכך, התקבל הערעור, ונקבע כי מחלת הנפש של המערער קשורה לשירות. עם זאת, השופט שמגר חלק על כך, והדגיש כי תפקידו של המערער בצבא לא היה כרוך בלחץ חריג וכי אין חוות דעת רפואית הקושרת באופן מוחלט בין המחלה לשירותו. שמגר סבר כי המערערת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה וכי קבלת טענה כזו תחייב קבלת הטענה הבלתי מבוססת כי המחלה נגרמה כתוצאה מהשירות. השופט שרשבסקי הסכים עם כהן כי המערער הוכיח את הקשר הסיבתי בין שירותו לבין פרוץ מחלתו. שרשבסקי ציין כי אף שלא ידוע כי סכיזופרניה נגרמת מגורמים חיצוניים, נסיבותיו המיוחדות של המערער – לרבות אופי תפקידו ואישיותו הרעועה – עשויות היו להחמיר את המחלה או להאיץ את הופעתה. פסק דין הרוב, בהסכמת פסק דינו של השופט כהן, קיבל את ערעורו של המערער ופסק לו פיצויים והוצאות משפט. ההחלטה הדגישה את החשיבות של אי הטלת נטל כלכלי מופרז על אנשים המבקשים את זכויותיהם החוקיות.