ס"ע 13461-07-09

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים העולים ממנו, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא התביעה:** התובעת, גב' רינת בראון, טוענת כי פוטרה שלא כדין מבית הספר המקיף גוונים ("בית הספר") והיא מבקשת ביטול הפיטורים והחזרה לעבודה, או לחלופין, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. **העובדות המרכזיות (שאינן שנויות במחלוקת או שהועלו ע"י הצדדים):** * התובעת מחזיקה ברישיון הוראה קבוע. * הנתבעת 1 היא המועצה האזורית מנשה, המחזיקה בבעלותה מספר בתי ספר. * הנתבע הוא בית ספר שש-שנתי. * ביוני 2006 הוצעה לתובעת משרת מילוי מקום זמנית למשך 3 חודשים, אותה סירבה. * ביולי 2007, סוכם כי התובעת תלמד גיאוגרפיה ותחנך כיתה, בהיקף של 19 שעות שבועיות. * בשנים תשס"ח ותשס"ט, הועסקה התובעת בבית הספר כמורה לגיאוגרפיה ומחנכת כיתה. * ב-21.04.2009, הודיע מנהל בית הספר לתובעת על סיום העסקתה בסוף שנת הלימודים תשס"ט. * ב-31.05.2009, פנה ארגון המורים בבקשה לערוך לתובעת שימוע. * ב-08.06.2009, התקיימה פגישה עם מנהל בית הספר, התובעת ונציג ארגון המורים, אך החלטת הפיטורים לא שונתה. **הכרעת בית הדין בשאלת קבלת התובעת לעבודה:** עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב האם התובעת התקבלה למשרה זמנית עם אופק לקביעות (טענת התובעת) או כממלאת מקום (טענת הנתבעים). בית הדין קבע, על סמך מכלול העדויות והראיות, כי **התובעת התקבלה לעבודה כממלאת מקום בלבד.** **נימוקי ההכרעה:** 1. **אי-אמינות עדות התובעת:** בית הדין מצא כי עדות התובעת אינה מהימנה. הן בשל סתירות פנימיות בעדותה (לגבי היקף השעות שהוצעו לה ומתי) והן בשל התנהלותה במשפט (הכחשת עובדות שאמרה בעצמה). 2. **עדויות הנתבעים:** עדויות גב' דרורי (הרכזת הפדגוגית דאז), גב' טיש (הרכזת הפדגוגית) וד"ר סמוכה (מנהל בית הספר) היו מהימנות והתיישבו עם היגיון הדברים. הן העידו באופן עקבי כי התובעת הועסקה כממלאת מקום בלבד, והדבר הובהר לה. 3. **הצעות העסקה ראשוניות:** התובעת עצמה העידה כי סירבה להצעת משרת מילוי מקום ביוני 2006, והבהירה כי היא מעוניינת במשרה עם אופק לקביעות. אולם, כאשר פוטרה ממקום עבודתה הקודם, פנתה לגב' דרורי והסכימה תחילה להצעת 9 שעות שבועיות, ללא תנאי נוסף, מה שמחזק את הטענה כי לא היה לה "כוח מיקוח" והיא קיבלה כל הצעה. 4. **משרות בחל"ת:** בית הדין הדגיש את העובדה שבבית הספר היו שתי מורות קבועות בחופשה ללא תשלום (חל"ת). לפיכך, קשה לראות כיצד ניתן היה להציע לתובעת משרה עם אופק לקביעות, שכן קיימת מחויבות להחזיר את המורות שנעדרו. 5. **ידיעת התובעת על מעמדה:** התובעת ידעה, לכל המאוחר בנובמבר 2007, על קיומן של שתי מורות לגיאוגרפיה בחל"ת, וכי הארכת חופשתה של אחת מהן (גב' זקס) נעשית משנה לשנה. כמו כן, תשובת המנהל דאז, מר לובליאנקר, לידיעתה בנוגע למורות בחל"ת, היתה כי "יעשה הכל כדי להשאיר אותי במערכת" ולא הבטחה לקביעות. כל אלה מחזקים את המסקנה כי ידעה, או היתה אמורה לדעת, כי היא נמצאת בתפקיד של ממלאת מקום. 6. **פגישה בבית גב' דרורי:** בית הדין תמה על כך שהתובעת, כאשר ביקשה לברר את אפשרויות העסקתה, נפגשה עם גב' דרורי בביתה, ולא ניסתה לקבל אישור רשמי ממנהל בית הספר להעסקתה כמורה זמנית. הדבר מעלה תהייה לגבי תפיסתה את הליך קבלת עובד במערכת ציבורית. 7. **עדויות מנהלים נוספים:** הרכזת הפדגוגית, גב' טיש, ומנהל בית הספר, ד"ר סמוכה, העידו באופן ברור כי לתובעת הובהר לא פעם שהיא משמשת כממלאת מקום בלבד, והיא אף היתה מודעת לכך. התובעת, בתגובה, טענה כי הם "משקרים". **תחולת חוזרי מנכ"ל ותקנון שירות עובדי הוראה:** * **חוזרי מנכ"ל:** ב"כ התובעת טענה כי העסקת התובעת לא תואמה עם פקידי כוח אדם במחוז, כפי שנדרש בחוזר מנכ"ל. ד"ר סמוכה טען כי החוזר אינו חל על בית הספר, המוגדר כמוסד מוכר שאינו רשמי. בית הדין סקר פסיקות קודמות וקבע כי **בכל הקשור לתנאי העסקתם של עובדי הוראה (למעט שכרם), אין תחולה אוטומטית של חוזרי מנכ"ל משרד החינוך על מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים**. זאת, מכיוון שהמחוקק הסדיר באמצעות תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) תשי"ד-1953, את תנאי ההכרה, כאשר רק השכלת המורים ושכרם הוצבו תחת פיקוח והשוואה למוסדות רשמיים, אך לא יתר תנאי ההעסקה. * **תקנון שירות עובדי הוראה:** ב"כ התובעת ביקשה להסתמך על פסק דין של בית הדין הארצי בעניין "כל ישראל חברים", שם נקבע כי הצדדים אימצו בפועל את הוראות התקנון. בית הדין קבע כי במקרה הנוכחי **לא הוכח כי בית הספר אימץ את תקנון שירות עובדי ההוראה, ולמעשה, על פי עדות מנהל בית הספר, בית הספר יצר מערכת הסכמים נפרדת**. לפיכך, התקנון אינו חל. **הליך קבלת עובד במועצה אזורית:** בית הדין פירט את הוראות צו המועצות המקומיות (שירות העובדים) ותקנותיו, הקובעות כי עובד רשות מקומית יתמנה רק למשרה פנויה בתקן, בכתב מינוי חתום, ולאחר פרסום מכרז. ניתן להעסיק עובד במילוי מקום בחוזה מיוחד לתקופה מוגבלת (עד שנה). * **קביעת בית הדין:** התובעת לא מילאה את התנאים הללו. היא לא התקבלה למשרה פנויה בתקן, לא קיבלה כתב מינוי חתום, ולא פורסם מכרז. גם אם היינו סבורים שהובטח לה אופק לקביעות (דבר שבית הדין דחה), הרי שהליך קבלה שאינו תואם את הצווים אינו יכול להקנות לה מעמד של עובדת קבועה. בית הדין הדגיש כי "עצימת עין" של התובעת לגבי התהליך הפורמלי אינה תחליף לקבלה מסודרת. **סיכום ביניים (לפני הדיון בשימוע):** בית הדין קבע באופן חד משמעי כי התובעת התקבלה לעבודה **במילוי מקום** ולא כמורה זמנית עם אופק לקביעות. לפיכך, לא היתה כל מניעה לפטר אותה בפיטורים מנהליים, ולא היתה חובה להקנות לה קביעות לאחר תקופת העסקה של שנתיים. בית הדין הסתמך על פסיקת בית הדין הארצי בעניין קטרי, שקבע כי העסקה במילוי מקום אינה נמנית כתקופת ותק המקנה זכויות בעת פיטורים מנהליים. **הכרעת בית הדין בשאלת אי קיום שימוע:** התובעת טענה כי פוטרה ללא שימוע כדין. הנתבעים לא התייחסו לטענה זו בסיכומיהם. * **עקרון השימוע:** בית הדין חזר על הפסיקה המנחה (ע"ע יוסי גוטרמן), לפיה גם בעת העסקה לתקופה קצובה, אם קיימת אפשרות ליצירת קשר מתמשך (הארכת חוזה, אפשרות לקביעות), חלה החובה לקיים שימוע, להודיע על הכוונה שלא להאריך את ההתקשרות, לפרט את הסיבות, ולאפשר לעובד להביא את טענותיו. * **החלת העיקרון על המקרה:** בית הדין קבע כי אמנם המקרה אינו של משרה עם אופק לקביעות, אך לאור העובדה שהעסקת התובעת הוארכה בשנה נוספת (תשס"ט), ושבשנת הלימודים תש"ע טרם שבה גב' זקס מחופשת השבתון (או מסיבה אחרת), **"אין מדובר באחד מאותם מקרים בהם 'אין עוד סיכוי לחידושה או להמשכה' של ההתקשרות"**. לפיכך, **היה על הנתבעים לערוך לתובעת שימוע**. * **פגם בהליך:** בית הדין קבע כי נפל פגם בהליך הפיטורים בשל אי קיום שימוע מסודר. * **השלכות הפגם:** עם זאת, בית הדין הדגיש כי פגם בהליך השימוע אינו מחייב בהכרח ביטול ההחלטה המינהלית. הדבר תלוי בחומרת הפגם, בנסיבות המקרה ובמציאת נקודת האיזון. * **החלטת בית הדין בעניין זה:** בית הדין **לא ביטל את הפיטורים ולא החזיר את התובעת לעבודה**. זאת, משום שהתובעת היתה ממלאת מקום, הובהר לה מעמדה, תקופת העסקתה היתה פחות משנתיים, הפיטורים היו מנהליים (לא פדגוגיים), ומשרתה לא אוישה באדם אחר (צומצמה או חולקה). * **פרסום מודעת הדרושים:** בית הדין קיבל את טענת הנתבעים כי פרסום מודעת הדרושים למורה לגיאוגרפיה נועד ליצירת מאגר קורות חיים, וזאת נתמך בכך שלא גויסה מורה חלופית. **קביעת הפיצוי:** לאחר ששקל את כלל הנסיבות, לרבות אי אמינות עדות התובעת, ניסיונה למנף שינויים בצוות בית הספר, וכן את רשלנות הנתבעים באי-תיעוד תנאי העסקתה ואי קיום שימוע מסודר, קבע בית הדין **פיצוי לתובעת בסך 11,000 ₪**. * **הבסיס לפיצוי:** סכום זה מייצג שתי משכורות ברוטו של התובעת (כ-5,500 ₪ ברוטו לחודש, לפי תלושי השכר שצורפו). * **התחשבות ביתר טענות התביעה:** תביעתה העיקרית של התובעת (לביטול הפיטורים ולהחזרה לעבודה) נדחתה. * **הוצאות משפט:** בית הדין לא חייב את התובעת בהוצאות משפט, כפיצוי נוסף. **סופו של דבר:** 1. **נדחות** תביעות התובעת לסעדים הצהרתיים בדבר בטלות פיטוריה והיותה עובדת קבועה. 2. **הנתבעים ישלמו לתובעת 11,000 ₪** בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 01.09.09. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **מעמד "ממלאי מקום":** בית הדין מחדד את ההבחנה המשפטית בין עובד זמני עם אופק לקביעות לבין ממלא מקום. ההכרעה מושפעת מהסכמות ברורות, התנהלות הצדדים, והראיות המוצגות. * **מהימנות עדים והתנהלות במשפט:** בית הדין אינו מהסס להכריע על בסיס אי-מהימנות של עד, הן בשל סתירות פנימיות והן בשל התנהלותו במהלך ההליך המשפטי. * **תחולת חוזרי מנכ"ל ותקנונים על מוסדות מוכרים לא רשמיים:** קביעת בית הדין מגבילה את תחולתם של חוזרי מנכ"ל ותקנונים על מוסדות כאלה, כאשר החוק עצמו (תקנות המוסדות המוכרים) מסדיר רק היבטים מסוימים (שכר, השכלה) ולא את כלל תנאי ההעסקה. הדבר מותיר מרחב התנהלות רחב יותר למעסיקים במוסדות אלו, אך גם דורש הבהרה ורישום של תנאי ההעסקה. * **הליך קבלת עובד ברשות מקומית:** בית הדין מדגיש את החשיבות של ציות לצווי המועצות המקומיות בנוגע לקבלת עובדים (מכרז, כתב מינוי, משרה פנויה), וקובע כי אי-עמידה בפרוצדורה זו אינה מקנה זכויות אוטומטיות, גם אם ניתנו הבטחות בעל פה. * **חובת שימוע במילוי מקום:** בית הדין קובע כי גם כאשר מדובר בממלאי מקום, אם תקופת ההעסקה התארכה וקיימת אפשרות כלשהי להמשך העסקה (גם אם אינה קביעות מובטחת), חלה חובת שימוע. זהו הרחבה משמעותית של חובת השימוע, המכירה בכך שגם לעובדים זמניים יש זכות טיעון לפני סיום העסקתם. * **פיצוי בגין פגם בהליך שימוע:** בית הדין מוצא לנכון לפסוק פיצוי בגין פגם בהליך השימוע, אך לא מבטל את הפיטורים. שיקול הדעת לקביעת גובה הפיצוי לוקח בחשבון את כלל נסיבות המקרה, כולל את התנהלות הצדדים ואת עיקר התביעה שנדחתה. * **רשלנות המעסיק:** בית הדין מכיר בכך שרשלנות המעסיק (אי-תיעוד, אי-קיום הליך מסודר) יכולה להשפיע על ההחלטה לגבי פיצוי, גם אם לא על עצם תוקף הפיטורים.