ע"פ 8754/01

תקציר

בחלקו הראשון של פסק הדין הורשע עופר נמרודי בהזמנת האזנות סתר בלתי חוקיות לעובדי עיתון מתחרה, "ידיעות אחרונות", ובשיבוש הליכי משפט בכך ששילם לחוקרים הפרטיים שביצעו את ההאזנות. הוא נחקר לראשונה בשנת 1994, אך הודה בעבירות רק בשנת 1998 במסגרת עסקת טיעון, שהובילה לעונש מאסר של 18 חודשים וקנס. עם זאת, מידע חדש התגלה והוביל לחקירה שנייה ולמשפט בבית המשפט המחוזי. נמרודי הואשם בשורה של עבירות, בהן ניסיון קשירת קשר לביצוע רצח, שיבוש הליכי משפט ומרמה. במסגרת החקירה למשפט השני נעצר נמרודי קרוב ל-16 חודשים. בסופו של דבר הגיע נמרודי להסדר טיעון נוסף, במסגרתו הודה בשיבוש הליכי משפט, במרמה ובאישומים נוספים. בית המשפט המחוזי גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס. הן התביעה והן נמרודי ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. התביעה טענה כי גזר הדין קל מדי, ואילו נמרודי עמד על טענותיו וטען לחפותו. הערעורים נדחו, שכן בית המשפט לא מצא הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מה גם שהסדר הטיעון הוסכם על שני הצדדים והעונש שהוטל נופל בגדר הפרמטרים שלו. פסק הדין הדגיש את חומרת פשעיו של נמרודי ואת ניסיונו לשבש את הצדק, אך לקח בחשבון גם את מעצרו הממושך לפני משפט. מאחר שהערעורים ביקשו הפרש של פחות משנה בלבד מתקופת המאסר, ונמרודי כבר ריצה את עונשו בעת הערעור, דחו השופטים את שני הערעורים ואישרו את גזר דינו של בית המשפט המחוזי.