עע"מ 989/15
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור נוגע לשתי שאלות בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. השאלה הראשונה נוגעת לחוק ההגנה על עדי מדינה ומבקשת לקבוע מהי הפעולה המשפטית הראויה כאשר מבוקשת הגנה במדינה שאין לישראל אמנה עמה. השאלה השנייה נוגעת לשפה המתאימה לחקירתו של חשוד הדובר פורטוגזית בלבד ושולט בשפת הסימנים. המערערים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בהפעילו את סמכותו השיפוטית ביחס להחלטות הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בעניין בחינת ההסמכה. לטענתם, בית המשפט חרג מסמכותו כאשר בחן את השאלות לגופן ולאחר מכן פסל אותן. מנגד, המשיבים סבורים כי יש לפסול את השאלות שכן הן אינן נופלות בגדר הנושאים המפורטים בתקנון לשכת עורכי הדין. השופט מזוז מסכים עם המערערים ומדגיש כי על בתי המשפט להימנע מלהתערב בשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת אלא אם נפל פגם משפטי. שתי השאלות, לדעתם, צריכות להיכלל בבחינה שכן הן נופלות בגדר הנושאים המפורטים בתקנות. המשנה לנשיא רובינשטיין מסכים חלקית עם דעתו של השופט מזוז. הם מסכימים לקבל את הערעור בשאלה 63 אך חולקים על שאלה 31, מתוך סברה שיש לפסול אותה שכן מדובר במקרה גבולי. השופט שהם מסכים עם הערכתו של המשנה לנשיא רובינשטיין לגבי שאלה 31, אך חולק על שאלה 63, וסבור שיש לכלול אותה בבחינה. החלטת הרוב מקבלת את הערעור בחלקו, ומורה על השבת שאלה 63 אך מותירה את שאלה 31 בפסילה. השופטים מסכימים שלא יהיה צו להוצאות. פסק הדין מדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות הסמכה מקצועית, תוך הכרה בכך ששיקול דעתה של הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין אינו מוחלט.
חקיקה מקושרת
עע"מ 989/15 לשכת עוה"ד בישראל נ' מוחמד סובח, עליון (13.4.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.