בג"צ 6596/23

תקציר

פסק דין זה של בית המשפט העליון, שנכתב על ידי השופט חאלד כבוב ואליו הצטרף השופט נעם סולברג, מתייחס לעתירה נגד חוקיותם של צווים שהוצאו מכוח סעיף 32(ב) לחוק התכנון והבנייה, שאיפשרו הכרזה על שטח תכנון מיוחד ברמת הגולן. העותרים טענו כי הצווים אינם חוקיים שכן הם אינם עומדים בדרישת הכנת תכנית על ידי המדינה טרם ההכרזה. עם זאת, השופט כבוב מצא כי לשון החוק עמומה ואינה מחייבת במפורש הכנת תכנית לפני ההכרזה. הוא פירש את התכליות הסובייקטיביות והאובייקטיביות של החוק כמעניקות לשר הפנים סמכות להכריז על אזורי תכנון מיוחדים ולהקים ועדות מיוחדות לפיתוחם. כמו כן, כבוב הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות המינהל בעניינים אלה ואת שיקולי המדיניות הכרוכים בכך. לפיכך, הוא הגיע למסקנה כי אל לו לבית המשפט להתערב ודחה את העתירה והורה לעותרים לשלם הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטת דפנה ברק-ארז, בחוות דעתה החולקת, התמקדה בפרשנות המונח "מרחב תכנון מיוחד". לטענתה, הצווים הוצאו ללא סמכות משום שמרחב התכנון המיוחד, כהגדרתו, מורכב מצולעים לא רציפים הפרושים על פני שטח גדול. ברק-ארז הדגישה את הצורך בתכנון כולל ואת היעדר הרצף הטריטוריאלי בשטח המוגדר. היא סברה כי הקמת ועדה מיוחדת לשטח כה מפוצל חורגת מגבולות החוק וחורגת ממטרתו. בסופו של דבר נדחתה העתירה ברוב דעות, כאשר השופטים כבוב וסולברג פסקו לטובת והשופטת ברק-ארז התנגדה.