עב"ל 17351-12-22

תקציר

בית הדין מינה שני מומחים רפואיים לבחינת עניינו של מערער שטען כי הפגיעה או ההחמרה בצווארו נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו. שני המומחים סברו כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של המערער לבין בעיותיו הבריאותיות. המערערת חלקה על חוות דעת המומחים וביקשה למנות מומחה שלישי. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי די בחוות דעתם של המומחים הראשון והשני וכי אין הצדקה למומחה נוסף. המומחה הראשון, ד"ר ציון, סבר כי הנזק לצווארו של המערער לא נגרם כתוצאה מעבודה עם כלים רוטטים, אלא עקב שינויים ניווניים טבעיים, תחלואה נלווית וכל מחלת עמוד השדרה של המערער. ניסיונותיו של המערער להטיל דופי בחוות דעתו של ד"ר ציון לא צלחו, שכן בית המשפט מצא את חוות דעתו אמינה. המומחה השני, ד"ר פריימן, התמחה בבעיות אורתופדיות בעמוד השדרה, ואבחן את המערער כסובל ממחלה ראומטולוגית. גם חוות דעתו של ד"ר פריימן לא אותגרה בהצלחה. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים ודחה את הערעור, תוך שהוא מציין כי את טענות המערערת בדבר הקשר בין תנודות יד/זרוע לבין פגיעה בצוואר הרחם ניתן להעלות בהליך תלוי ועומד אחר.