רע"א 7490-06-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר שלא לדחות תביעת לשון הרע שהגישה מטפלת פיליפינית נגד שתי מטפלות פיליפיניות אחרות, בעילה של פורום לא תקין. הנתבעים טענו כי מאחר שכל הצדדים המעורבים הם עובדים זרים זמניים בעלי אשרת תייר, והתכוונו לחזור לארץ מוצאם, לא היה מקום להגיש את התביעה לבית משפט ישראלי. לטענתם, מאחר שאשרות השהייה שלהם יפקעו לפני המשפט, הם לא יוכלו להגיע לדיונים, וכי היה על בית המשפט להביא בחשבון את השיקולים המערכתיים לפיהם בתי המשפט בישראל נותנים קדימות לבעלי דין ישראלים. יתר על כן, הנתבעים טענו כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על עובדות שאינן נתמכות בראיות. עם זאת, השופט קבע כי על פי השינויים שחלו לאחרונה במשטר הנורמטיבי, לבית המשפט בחיפה הייתה סמכות חוקית לדון בתביעה, וכי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי פורום אחר מתאים יותר באופן משמעותי. פסק הדין התייחס גם לקלות התקשורת והנסיעות הבינלאומיות המודרניות, וציין כי למרחקים בין מדינות כבר אין משקל כבעבר, וכי אמצעי התקשורת השונים מקלים על שמיעת עדויות מחו"ל. בסופו של דבר, השופט הסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ודחה את בקשת רשות הערעור.