בש"פ 3474/19

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל בחלקה את הבקשה לגילוי מידע הנוגע לתיק פלילי ולהידחות בחלקה. זכותה של ההגנה להגיש בקשה חדשה לחשיפת שמות החשודים במקרים קודמים תישמר, אם יבחרו בדרך זו. עם זאת, יש לדחות את הטענה בדבר חשיפת תוכן הרישומים הפנימיים של הפרקליטות. בית המשפט אף מתיר להגנה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להפנות שאילתה למר מיכה הרן, חוקר הילדים, בנוגע להערכת מהימנות המתלוננת באחד המקרים הקודמים, כפי שהציע בא כוח המשיב. באשר לתיקי החקירה הקודמים, בית המשפט מכיר בכך שלתיקים אלה רלוונטיות מסוימת, אך לא ניתן לחשוף אותם באופן מיידי בשל סיווגם כ"רשומות אחרות" לפי חוק המרשם הפלילי. החוק מגביל את חשיפתן של רשומות אלה, וניתן להעבירן רק לגורמים ספציפיים, שאינם כוללים את בית המשפט. יתר על כן, לפי פרשת אזולאי, תלונות קודמות על תקיפה מינית מצד מתלוננת אינן קבילות ככלל כראיה סניגורית. למרות שהסכמת המשיב להעברת התיקים מרמזת על הרלוונטיות שלהם, בית המשפט מדגיש כי אין בכך כדי להעניק להגנה חופש פעולה להרחיב את חקירתה בתלונות קודמות אלה ללא הגבלת זמן. יש גם ויכוח האם הבקשה לשמות החשודים צריכה להיעשות לפי סעיף 74 או סעיף 108 לתקשי"ר. בית המשפט מציע כי במקרה זה, מוטב להשאיר את בחירת המסלול לשיקול דעתה של ההגנה, שכן שתי האפשרויות עומדות לגופו של עניין. באשר לרישומי הליך קבלת ההחלטות בפרקליטות, קובע בית המשפט כי אלה אינם נחשבים ל"חומרי חקירה" ולכן אינם ניתנים לגילוי, שכן הם אינם נופלים תחת הוראות סעיף 74 לפקודת מס הכנסה. ככלל, קבלתה החלקית של הבקשה מאפשרת להגנה להגיש בקשה חדשה לבית המשפט המחוזי, אשר ישקול את הטענות והפסיקה הרלוונטית טרם קבלת החלטה.