ק"ג 10580-10-19

תקציר

בית המשפט מצא כי מר חיים דב רבינוביץ (התובע) היה מבוטח במסלול "חיסכון גבוה", ולא במסלול "כללי 67" כפי שטען. לקביעת מסלול זה השלכות על גובה קצבת הנכות לה זכאי התובע לקבל מהנתבעת, קרן הפנסיה מנורה מבטחים (הקרן). השאלה המרכזית שבית המשפט נדרש להכריע בה היא האם התובע ביקש שינוי מסלול במהלך פגישה שהתקיימה ביום 19.9.2016 עם משווק פנסיוני מהקרן. התובע הסתמך על מסמך הנמקה מאותה ישיבה בו נכתב כי הוא מבוטח במסלול "כללי 67". עם זאת, הנתבע טען כי מסמך זה הופק בטעות, וכי מטרת האסיפה הייתה רק להעביר כספים. בית המשפט פסק לטובת הנתבע, וקבע כי התובע לא ביקש, ואף לא הוצע לו, שינוי מסלול. במקום זאת, מטרת האסיפה הייתה לאחד את כספי התובע, מטרה שבית המשפט מצא כי התובע יזם. בית המשפט ביסס את החלטתו על עדותו של התובע עצמו, שסתרה את התיאור בתצהירו, וכן על עדויות נציגי הקרן, שציינו כי שינוי מסלול היה מחייב טפסים ונהלים נוספים שלא בוצעו. יתר על כן, בית המשפט ציין כי התובע, שהיה מעוניין בחסכונותיו לפרישה, היה שם לב אם היה שינוי מסלול, שכן הדבר היה משפיע על הסכומים שנצברו. עוד מצא בית המשפט כי טענת התובעת כי העברת הכספים מקרנות פנסיה אחרות מצביעה על רצון לשנות את המסלול אינה משכנעת, שכן הסכומים באותן קרנות היו זניחים ביחס לקרנות העיקריות. למרות שהתביעה נדחתה, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 10,000 ₪ בגין התנהלות הקופה לאחר שהתובע בירר על אי ההתאמה. בית המשפט מתח ביקורת על חוסר היסודיות והבדיקה המקיפה של הקרן בנושא, כמו גם על תשובותיה הסותרות לפניות התובע.