ת"א 33496-09-17

תקציר

בבית המשפט המחוזי בירושלים **ת"א 33496-09-17 גואטה נ' פליישר** **החלטה** **מבוא** התיק עוסק בשאלת קבילותם של מסמכים שהוחלפו במסגרת הליכי גישור ומשא ומתן לפשרה, וכן בשאלת חיסיון מסמכים אלו. התובע (שלמה גואטה) טוען כי השקיע כספים בפרויקטים שקידם הנתבע (רן מרדכי משה פליישר) ולא קיבל את חלקו ברווחים. הוא עותר להצהיר על קיום שותפות ולהורות על גילוי מסמכים ותשלום כספים. לאחר הגשת התביעה, הופנו הצדדים להליך גישור שלא צלח. **עובדות הצדדים והמחלוקת** 1. **מסמכים מהליכי גישור בין הנתבע לליכט**: * התובע צירף לתצהירו מסמכים שהתקבלו מבני הזוג ליכט, שהשקיעו אף הם בפרויקטים של הנתבע. מסמכים אלו כללו חוות דעת כלכלית ממשרד רואי חשבון (רו"ח ברלב), וכן מסמכים נלווים ועדכונים מאוחרים יותר. * בין הנתבע לליכט התקיים הליך גישור בשנת 2011, אשר הסתיים בהסכם גישור. התובע לא היה צד להליך זה, אך קיבל את המסמכים מליכט. * **הסוגיה המשפטית**: האם "תוספות לחוות הדעת" (תמציות חוות דעת והתייחסויות המומחה לגרסת הנתבע) חוסות תחת חיסיון הגישור ואינן קבילות, מכיוון שהן התבססו על דברים ומסמכים שהוחלפו במסגרת הגישור בין הנתבע לליכט. * **טענות הנתבע**: מסמכים אלו אינם קבילים וחסויים, כיוון שהמומחה נכח בהליכי הגישור, שמע ישירות מדברי הנתבע וקיבל ממנו מסמכים. * **טענות התובע**: המסמכים היו קיימים לפני הגישור, וגם אם חלק נערך בסמוך לגישור, מדובר בעדכון של חוות דעת קיימת. הם היו יכולים לשמש כתביעת ליכט נגד הנתבע. 2. **מסמכים מהליכי משא ומתן לפשרה בין התובע לנתבע**: * התובע צירף לתצהירו טיוטת הסכם פשרה משנת 2015, שהוחלפה בין הצדדים לפני הגשת התביעה, ותמליל שיחה שהקליט בין התובע לעורך דין יגאל עמדי, אשר היה מעורב במשא ומתן. * **הסוגיה המשפטית**: האם מסמכים אלו חסויים או אינם קבילים כראיה, בהיותם תוצר של הליך גישור או משא ומתן לפשרה. * **טענות הנתבע**: מדובר בהליך גישור שניהל עמדי, והמסמכים חסויים. גם אם לא היה גישור, מדובר במשא ומתן לפשרה, אשר חוסה תחת חיסיון. * **טענות התובע**: לא התקיים הליך גישור. עמדי אינו כשיר לשמש כמגשר, תפקידו היה כמתווך או נאמן, וההסכמים לא כללו איסור חשיפה. כמו כן, הצדדים ויתרו על החיסיון. **דיון והכרעה** **א. מסמכים מהליך הגישור בין הנתבע לליכט:** * **עקרונות משפטיים**: * סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". * הפסיקה גזרה חיסיון יחסי על הליכי גישור, על מנת לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן חופשי ללא חשש שדבריהם ישמשו נגדם. * **חידוש/עיקרון חשוב**: יש להבחין בין מסמכים שהוכנו במיוחד עבור הליך הגישור או מטעם המגשר, לבין ראיות ומסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לגישור או הוכנו על ידם שלא במיוחד עבור הליך הגישור. גישת הפסיקה היא שלא להפוך את הגישור ל"בית קברות לראיות", שכן הדבר עלול ליצור אפקט מצנן ולמנוע מצדדים להציג את ראיותיהם בהליכים עתידיים. * **יישום על המקרה**: * **חוות דעת ראשונית, חוות דעת מורחבת ו"ממצאי בדיקות נוספות" (נספחים 5, 5.א, 5.ב)**: אין מחלוקת כי מסמכים אלו הוכנו לפני הליך הגישור ועל כן קבילים כראיה. * **"תמצית חוות דעת" (נספחים 5.ג ו-5.ו)**: * מועדים: המסמכים נושאים תאריכים לאחר תחילת הגישור. * כותרות: הכותרות מציינות "תמצית חוות דעת" ו"לצרכי הליך הגישור בלבד" (נספח 5.ו). * תוכן: חלקים נרחבים מהווים תמצית של נתונים שכבר נכללו בחוות הדעת המורחבת. אולם, יש בהם גם התייחסות לנתונים ומידע נוספים. * **הכרעת בית המשפט**: הנתבע לא הצביע באופן ספציפי על החלקים שמקורם במסירת מידע במהלך הגישור. יש בכותרות ובמועדים אינדיקציה אפשרית לחיסיון, אך התוכן אינו חד משמעי. **הבקשה להוצאתם מתיק בית המשפט נדחית בשלב זה**, אך לנתבע ניתנת הזכות להעלות טענה זו בהמשך, לאחר בירור בראיות. * **"הפגמים המהותיים בגרסתו של עו"ד רן פליישר" (נספחים 5.ד ו-5.ה)**: * תאריך: נושאים תאריכים לאחר חתימת הסכם הגישור. * תוכן: מתייחסים למכתב שהנתבע העביר לליכט או למומחה, אשר כלל את גרסתו ומסמכים נוספים. * **הכרעת בית המשפט**: בהתבסס על תצהיר הנתבע והתאריכים, **מתקבלת טענת הנתבע**. מסמכים אלו התקבלו במסגרת הגישור, ולכן אינם קבילים ויש להוציאם מתיק בית המשפט. * **הסכם הגישור (נספח ב' לתצהיר גב' ליכט)**: * **הכרעת בית המשפט**: **נדחה הבקשה להוצאתו מתיק בית המשפט**. חשיפת עצם קיומו של הסכם גישור אינה פוגעת בתכליות החיסיון, שכן אין בגילוי המסמך כדי לחשוף דבר מלבד נכונות הצדדים ליישב את הסכסוך. **ב. מסמכים מהליכי משא ומתן לפשרה בין התובע לנתבע:** * **עקרונות משפטיים**: * המשפט מכיר באי-קבילותם של מסמכים שהוחלפו במהלך משא ומתן לפשרה, גם אם אינו הליך גישור פורמלי, על מנת לעודד משא ומתן כזה. * התכלית היא למנוע מצדדים להימנע מהצעות או הצהרות מחשש שישמשו נגדם בהליך עתידי, ובכך למנוע "כריתת הענף" של משא ומתן ופשרה. * התנאי לאי-קבילות הוא שהמסמך יהווה "פרי מגעים אמיתיים לפשרה". * **יישום על המקרה**: * **האם התקיים הליך גישור פורמלי?** בית המשפט קובע כי לא התקיים הליך גישור כמשמעותו בחוק בתי המשפט (בעיקר מכיוון שההליך התנהל לפני הגשת התביעה). * **האם התקיים משא ומתן אמיתי לפשרה?** * **ראיות**: תצהירי התובע ועורך דין אמיר (שייצג את התובע), תמליל שיחה בין התובע לעמדי, וכן התייחסויות בכתב ההגנה המקורי של הנתבע ובתצהירו של עמדי (שבה הבהיר כי ניהל הליך גישור חסוי). * **הכרעת בית המשפט**: על אף שהתובע מנסה לערער על אופי ההליך (טענות לגבי אי-כשירותו של עמדי, חוקיות ההסדר וכו'), **בית המשפט קובע כי התקיימו מגעים אמיתיים לפשרה**. העובדה שההסכם לא נחתם או נכשל אינה מבטלת את עצם קיום המשא ומתן. * **האם הנתבע ויתר על החיסיון?** בית המשפט דוחה טענה זו. נימוקי התובע אינם מעידים על ויתור מפורש או משתמע של הנתבע על טענת אי-הקבילות. * **התוצאה**: **הבקשה בעניין זה מתקבלת במלואה**. המסמכים והדברים שהוחלפו במסגרת המשא ומתן אינם קבילים כראיה. **מחיקת סעיפים מתצהירים** * **מסמכים מהליכי גישור עם ליכט**: בית המשפט מורה על מחיקת ההתייחסות לנספחים 5.ד ו-5.ה (האחרים שלא הוצאו מתיק בית המשפט נשארו). * **מסמכים מהליכי משא ומתן עם עמדי**: בית המשפט מורה על הוצאת נספחים 28 ו-29 (טיוטת הסכם פשרה ותמליל שיחה) ונספח 1 לתצהיר אמיר. בנוסף, מורה על מחיקת סעיפים ספציפיים מתצהירי התובע ועורך דין אמיר, המתייחסים לפרטים ולמסמכים מתוך המשא ומתן. **הוצאות** * בשים לב להיקף העבודה והעובדה שהבקשה הראשונה התקבלה בחלקה, התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 7,500 ₪. **סיכום והשלכות משפטיות** פסק דין זה מדגיש את עקרונות היסוד של דיני הראיות והליכי יישוב סכסוכים בישראל: 1. **חסיון הגישור**: הגישור מהווה כלי חשוב ביישוב סכסוכים. על מנת להבטיח את יעילותו, חלו על הדברים שנאמרו והמסמכים שהוחלפו במסגרתו כללי אי-קבילות וחיסיון. עם זאת, הפסיקה שואפת למצוא איזון ולאפשר שימוש בראיות שהיו קיימות לפני הגישור, אף אם הוגשו במהלכו. 2. **חיסיון משא ומתן לפשרה**: גם ללא הליך גישור פורמלי, משא ומתן אמיתי לפשרה חוסה תחת הגנה של אי-קבילות, על מנת לעודד צדדים לנהל דיונים פתוחים ללא חשש. 3. **הבחנה בין שלבים**: בית המשפט מבחין בין מסמכים שהוכנו במיוחד עבור הגישור (שבדרך כלל חסויים) לבין מסמכים שהיו קיימים קודם לכן, גם אם הוגשו במסגרת הגישור. 4. **נטל ההוכחה**: הנטל להוכיח כי מסמך אינו קביל או חסוי מוטל על הצד הטוען זאת. 5. **החשיבות של תצהירים והוכחות**: הצורך בפירוט עובדתי וראיות מוצק (כגון תצהירים) חשוב להכרעה בשאלות של קבילות וחיסיון. במקרה זה, בית המשפט נקט בגישה זהירה. בעוד שהכיר בחסיון המסמכים שהוחלפו במסגרת המשא ומתן לפשרה, הוא נמנע מלהוציא לחלוטין את תמציות חוות הדעת מההליך, והשאיר פתח לבירור נוסף. ההחלטה בעניין הנספחים 5.ד ו-5.ה, שהיו ברורים יותר מתוך תצהיר הנתבע ותאריכי המסמכים, מדגימה כיצד בית המשפט מיישם את העקרונות הללו במקרים ספציפיים.