עת"מ 57987-12-22

תקציר

העותרים הגישו תביעה נגד העירייה המשיבה, ערערו על היטל הסלילה שהוטל עליהם ודרשו את ביטול ההיטל וכן את השבת הסכומים שהוחרמו מחשבונותיהם. עם זאת, השופט החליט לדחות את העתירה. העתירה הוגשה באיחור ניכר והתבססה על טענות מטעות. העותרים טענו כי לא ידעו את הסיבות להאשמות וכי העירייה לא השיבה לפניותיהם, דבר שהתברר מאוחר יותר כלא נכון. זאת ועוד, העותרים לא הציגו כל ראיה ממשית שתתמוך בטענותיהם לאכיפה בררנית ולהיעדר תום לב מצד העירייה, בעוד העירייה סיפקה ראיות לדרישות תשלום שנשלחו לתושבים רבים אחרים. השופט הדגיש כי ידיעת העותרים על ההיטלים והתעקשות העירייה על תשלומם שוללים את טענותיהם. בנוסף, ניסו העותרים להעלות טענות חדשות מחוץ לתחום העתירה המקורית, דבר שלא היה מקובל על השופט. ככלל, הגיע השופט למסקנה כי טענות העותרים לא הוכחו, וכי העירייה נהנתה מחזקת תקינות מינהלית. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בהוצאות העירייה.