עב"ל 10482-12-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלושה מקרים נפרדים שהובאו על ידי המשיבים מר קומרובסקי, מר מגידיש, ומר פיכמן, אשר כל אחד מהם סבל מפגיעות בעבודה שהובילו לדרגות שונות של נכות. המוסד לביטוח לאומי (המערער) ערער על החלטות ועדות הערר הרפואיות שהעניקו לכל משיב אחוזי נכות מצטברים, לרבות בגין פציעות מעבר לקטיעת אצבעות. השאלה המרכזית היא האם תקנה 11(ג) לתקנות בית הדין לעבודה, המגבילה את אחוזי הנכות בגין ריבוי מומים באותה גפה, גוברת על סעיף 45 לאותן תקנות, המאפשר שילוב של ליקויים בגין מומים מרובים באצבעות הידיים. בית המשפט מגיע למסקנה כי תקנה 11(ג) וסעיף 45 עוסקות במקרים שונים ויש לפרשן באופן הרמוני. בעוד שתקנה 11(ג) קובעת כלל לפיו אחוזי הנכות בגין מומים מרובים באותה גפה לא יעלו על אחוז הקטיעה, סעיף 45 מהווה חריג ספציפי לאצבעות, המאפשר שילוב של כל הליקויים הקיימים. בנוסף, סעיף 45 אינו מוגבל לפגמים המנויים בסעיפים 43, 44 ו-45, אלא חל על פגיעות שונות באצבעות. לפיכך, בית המשפט דוחה את טענת המערער וקובע כי החלטות ועדות הערר עומדות בעינן. בעניינו של מר קומרובסקי מציין בית המשפט כי גם אם תחול תקנה 11(ג), אחוזי הנכות שניתנו לו עדיין יהיו תקפים בהתאם למיקום הצלקות שלו ושיעור הנכות המרבי לפרק כף היד. לכל משיב נפסק 7,000 ₪, שישולמו על ידי המערערת.