מ"ח 6020/13
החלטה עליון
תקציר
המבקש ביקש לבטל את הרשעתו בהתנהגות אלימה כלפי חברתו ולהורות על משפט חוזר. הוא הציג ראיות חדשות שלטענתו יכולות לשנות את תוצאות המשפט לטובתו. הראיה הראשונה הייתה חוות דעת רפואית שלא הצליחה לקבוע באופן חד משמעי את מקור החבלות שנמצאו על גופה של חברתו ולכן לא הצדיקה משפט חוזר. לאחר מכן, הגיש המבקש רשימה של התרופות של חברתו שלטענתו היו יכולות לגרום לחבלות, אך בית המשפט מצא כי הדבר אינו סביר ולא סיבה מספקת לפתוח מחדש את המשפט. דו"ח משטרתי המפרט טענה בדבר איומים ברצח שהשמיעה החברה כלפי המבקש הוגש אף הוא כראיה ונדחה על ידי בית המשפט כבלתי רלוונטי, שכן הוא לא הפריך את טענת האלימות שהושמעה כלפי המבקש. לבסוף, טען המבקש כי ייצוגו במשפט המקורי היה לקוי, המהווה עיוות דין. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי בא כוחו הקודם של המבקש אכן העלה את טענת התרופות במהלך המשפט, וכי גם אם לא כן, אין בכך לבדה עילה מספקת למשפט חוזר. בקשתו של המבקש למשפט חוזר נדחתה בנימוק שאף אחת מהראיות שהוצגו לא הייתה מהותית דיה כדי לשנות את תוצאת המשפט המקורי ולכן אינה מצדיקה את האמצעי החריג של משפט חוזר.
חקיקה מקושרת
מ"ח 6020/13 א’ ג’ א’ נ' מדינת ישראל, עליון (21.10.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.