ע"ע 28597-03-11

תקציר

במקרה דנן, המערערים הועסקו תחילה על ידי המשיב עד ליום 1.1.2008, עת נמכר העסק למעסיקה חדשה, אסטרון עבודות הנדסה בע"מ. למרות שפוטרו על ידי המשיב, המשיכו המערערים לעבוד אצל המעסיק החדש. המשיבה העניקה פיצויי פיטורים אך לא דמי הודעה מוקדמת, מה שהוביל למחלוקת משפטית בשאלה האם נדרשים דמי הודעה מוקדמת בתרחישי מעבר של מעסיק בהם העובדים מקיימים העסקה רציפה. בית משפט קמא פסק נגד המערערים, בקובעו כי המפעל נותר גוף אחד בעל זכויות העסקה מתמשכות. לאחר מכן ערערו המערערים, טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות למצוא עבודה חדשה טרם הפיטורים והציעו הרעה בתנאים תחת המעסיק החדש, כאשר חלקם פוטרו בסופו של דבר מספר חודשים לאחר מכן. בית הדין האזורי לעבודה אישר את ההחלטה הראשונית, תוך שהוא מצטט את עניין חזין, הפוטר את המעסיק הראשון מחובת הודעה מוקדמת אם ההעסקה נמשכת ללא הפרעה אצל מעסיק חדש. עם זאת, בערעור נוסף פסק בית המשפט העליון לטובת המערערים, והדגיש כי חובת ההודעה חובה על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. החוק רואה בהודעה מוקדמת תקופה ארגונית הכרחית לעובדים שירצו לשקול אפשרויות העסקה, ללא קשר להמשך העבודה. בית הדין הדגיש כי אין להתייחס לעובדים כאל "כלי משחק" ולשמור לעצמם את הזכות להחליט עבור מי לעבוד, ואישר כי יש לתת הודעה מוקדמת גם כאשר בעלות על עסק מחליפה ידיים. משכך, התקבל הערעור, המזכה את המערערים בהודעה מוקדמת על שכר, לצד פיצוי נוסף בגין הוצאות משפט. החלטה זו מדגישה את ההגנה על זכויות העובדים לנוכח מעברים עסקיים, ומחזקת את הדרישה הסטטוטורית להודעה מוקדמת ללא קשר להמשכיות במקום העבודה.