בב"נ 48955-06-21

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה. השופט קבע כי הסמכות להורות על הריסת מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי ללא היתר נועדה למנוע קביעת עובדות בשטח ולעצור בנייה בלתי חוקית בשלביה הראשונים. החוק קובע הליך מזורז להוצאת צווי הריסה מנהליים, שאמורים להוות אמצעי מהיר ויעיל להפסקת הבנייה הבלתי חוקית. לבית המשפט שיקול דעת לבטל צווים כאלה רק במקרים חריגים ובנסיבות מוגבלות, כגון אם העבודה בוצעה כדין או אם נפל פגם חמור בצו. השופט לא מצא כל הצדקה בטיעונים שהוצגו לביטול הצו במקרה זה, לרבות הטענה כי היתר בנייה נמצא בהישג יד. השופט דחה גם את הטענה כי חובת ההתייעצות לא קוימה, וקבע כי בידי נותן הצו כל המידע הדרוש. זאת ועוד, השופט ציין כי טענת האכיפה הבררנית נעדרת ראיות מספיקות וכי חזקת החוקיות חלה על החלטות מנהליות. השופט ציין כי המבקש לא הביא כל ראיה לקיומם של מבנים דומים באזור שלא הוצאו לגביהם צווי הריסה מנהליים. לבסוף, מצאה השופטת כי גם טענות פרוצדורליות ומהותיות אחרות חסרות שחר. לפיכך, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחתה, והצו יעמוד על כנו, כאשר ביצוע ההחלטה נדחה עד ל-15.8.22.