ת"א 5736-07-21

תקציר

התובעת, גוף עסקי, שכרה נכס מסחרי למשך עשר שנים. הנתבעת התכוונה לרכוש את הזכות להשכרת נכס זה וחתמה עם התובעת על הסכם פינוי. העברת זכויות השכירות לנתבעת הותנתה בהסכמת המשכיר ובחתימת חוזה שכירות. הנתבע לא חתם על הסכם שכירות עם המשכיר, מה שהוביל את התובע לתבוע פיצויים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הנתבעת התמהמהה במתכוון ותרמה תרומה משמעותית להיעדר הסכם שכירות, תוך הפרת חובת תום הלב. בעקבות זאת הורה בית המשפט לנתבעת לפצות את התובעת בגין הפסדי שכר דירה, ארנונה והוצאות חשמל למשך שלושה חודשים, בסך כולל של 23,010 ש"ח, בתוספת 3,555 ש"ח לאותה תקופה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם 16,000 ₪, דמי רצינות המוזכרים בהסכם הפינוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום ההסכם. בנוסף, חויבו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשפט של התובעת בסך של 12,000 ₪. לתובע, שהוא גוף עסקי, לא נפסק פיצוי בגין עוגמת נפש. ההחלטה קבעה כי כל התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום, עם ריבית סטטוטורית החלה לאחר מכן.