ת"א 22547-05-20

תקציר

השופט קבע כי טענת התובעים לקביעת תוקפן של עסקאות נדל"ן נוספות התקבלה. עסקאות אלו נעשו בין יונה בורוכוב ז"ל לבין משה לבבוף ז"ל, אביו של חביב לבוף, אחד התובעים, בשנות השישים. העסקאות לא נרשמו בטאבו בשל עיכובי התובעים. השופטת קבעה כי לא חלפה תקופת ההתיישנות וכי התובעים עמדו בנטל ההוכחה הכבד הנדרש לביסוס עסקאות אלה, אשר בוצעו בעל פה וללא רישום. השופט קיבל גם את גרסת התובעים לאירועים ודחה את טענות הנתבעים לזיוף ומרמה. עם זאת, השופטת לא קיבלה את תביעת התובעים לסעדים המפורטים בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, וקבעה כי על התובעים לפעול תחילה לפירוק השותפות במקרקעין ולאכוף את רישום חלוקת המקרקעין בהתאם להסכם החלוקה הנובע מהעסקאות הנוספות. השופט הורה לתובעים לרשום את פסק הדין בטאבו וקבע כי הנתבעים יישאו בהוצאות המשפט, שנקבעו על 40 אלף שקל, שישולמו לתובעים.