רע"פ 3629/11

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, ולא מצא שאלה מהותית בעלת חשיבות ציבורית או משפטית בתיק, שעניינה העיקרי הוא חומרת עונשו של המבקש. היא ציינה כי עצם אי שביעות הרצון מגזר הדין אינה מצדיקה ערעור אלא אם קיימת חריגה משמעותית מנורמות הענישה המקובלות, מה שלא היה המקרה כאן. בהחלטה הודגש כי למרות שהמלצות שירות המבחן חשובות, הן אינן מכריעות; האחריות העליונה מוטלת על בית המשפט לאזן בין אינטרסים שונים, לרבות אינטרס ציבורי והרתעה. חומרת מעשיו האלימים של המבקש, לרבות התעללות מתמשכת ואיומים לאורך מספר שנים, הצדיקה את גזר הדין כגורם מרתיע הן מבחינה ציבורית והן מבחינה אישית. למרות נכונותו המאוחרת של המבקש לעבור טיפול אינטנסיבי, בית המשפט לא מצא כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להקל בעונש. משכך, נדחו הבקשה והבקשה לעיכוב ביצוע, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 22.5.2011. ההחלטה, מיום 18.5.2011, מדגישה את המשמעות של שמירה על ענישה מרתיעה בגין מעשי אלימות, ובה בעת מביעה תקווה כי המבקש יקבל את הטיפול הנדרש במהלך המאסר.