בש"פ 590/05
החלטה עליון
תקציר
המערער הואשם בשוד בנסיבות מחמירות יחד עם נאשמים נוספים, כאשר נטען כי איים על המתלונן בסכין לפני שגנב ממנו. בית משפט קמא החליט לעצור את המערער עד תום ההליכים, בהתחשב בעברו הפלילי הקודם, שכלל עבירות אלימות והרשעות הקשורות לסמים. פרקליטו של המערער ביקש תסקיר מעצר לבחינת האפשרות לחדש את תוכנית הגמילה של מרשו, בטענה כי הדבר יהיה לטובת הציבור וכי העבירה אינה מתוכננת. עם זאת, הפרקליטות טענה כי השיקום במהלך המעצר היה חריג וכי משאבי כוח האדם מוגבלים. השופט, לאחר ששקל את הנסיבות, הסכים עם התביעה, וציין את חומרת העבירות ואת עברו הפלילי של המערער. השופט הדגיש כי השיקום מטופל בדרך כלל בשלב גזר הדין וכי נדרשות נסיבות חריגות כדי להצדיק זאת במהלך המעצר. מאחר שהמערער לא הפגין רצון כן לשיקום, היה לו ניסיון עבר כושל והיווה סכנה לציבור, דחה השופט את הבקשה לתסקיר מעצר. תחת זאת, הציע השופט להתייחס לשיקום בשלב גזר הדין אם המערער יורשע. לפיכך נדחה הערעור על החלטת בית משפט קמא לעצור את המערער עד תום ההליכים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 590/05 עווד רמדאן אבו צעלוק נ' מדינת ישראל, עליון (20.1.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.