עת"מ 1715-02-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, נתן החלטה כללית במאות בקשות דומות הנוגעות למבקשי מקלט בישראל. פסק הדין מתייחס לפן המשפטי של עתירות אלה וקובע מסגרת לקביעה האם יש להוציא צו ביניים שימנע את הרחקתו של מבקש מקלט מהארץ עד להכרעה בעתירתו. פסק הדין מתייחס גם לנוהל החדש של המדינה לטיפול בבקשות מקלט, שיושם ב-2 בינואר 2011, והאם ניתן להחילו רטרואקטיבית על בקשות שהוגשו לפני מועד זה. השופט מדגיש את הצורך להבחין בין בקשות ראויות לשבח לבין בקשות קלות דעת שמטרתן להאריך את השהות בישראל מטעמים כלכליים. הוא מתווה גישה בת שלושה שלבים לבחינת בקשות לצווי ביניים. ראשית, עתירות שהן חסרות שחר בעליל ומטרתן להרוויח זמן, כגון עתירות של יחידים שמיצו את שהותם החוקית בישראל או שהם מסתננים, יש לדחות על הסף ללא התערבות בית המשפט. שנית, בקשות המצביעות לכאורה על סכנה לחיי העותר אם יגורש יש ליתן צו ביניים ולקבוע מועד לדיון. שלישית, בקשות החורגות מהקטגוריות הקודמות ייבחנו על בסיס מאזן הנוחות, תוך נטייה למתן צו הביניים. השופט גם מדגיש את הצורך בטענות קונקרטיות וספציפיות למסוכנות, ולא באמירות כלליות ומעורפלות. בנוסף, השופט קובע כי גם אם עתירה תידחה מחוסר שחר, עורכי הדין לא יחויבו בהוצאות אישיות, וזאת מבלי לפגוע בזכות השימוע. מצופה מעורכי דין המטפלים בתיקים אלה לבחור בקפידה בקשות ראויות ולהימנע מהגשת בקשות קלות דעת. במקרה הספציפי הנדון, השופט מורה לדחות לאלתר את עתירתו של אזרח גיאורגי, שנכנס לישראל באופן בלתי חוקי מספר פעמים והגיש בקשת מקלט רק לאחר מספר שנים, שכן היא נופלת לקטגוריה של עתירות חסרות שחר. העותרת לא הביאה כל ראיה לסכנה לחייה בארץ מוצאה, ובקשתה זהה כמעט לחלוטין לעתירות אחרות שהגיש עורך דינה.