ע"א 1006/04

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך משפטי מורכב בין המערערת לבין המשיבים 1 ו-2, שבמרכזו הפרה נטענת של התחייבויות הנובעות מחוזה מסגרת להקמה והפעלה של תחנת דלק. המערערת הגישה כנגד המשיבים הליכים משפטיים רבים, לרבות תביעה בירושלים ותביעה כספית בתל אביב. התביעה הירושלמית ביקשה סעד הצהרתי, צווי מניעה ומינוי מנהל להפעלת תחנת הדלק, וזאת על בסיס הפרות לכאורה של המערכת החוזית על ידי המשיבים. בינתיים, התביעה הכספית בתל אביב תבעה פיצויים בגין אותן הפרות חוזיות. בטרם ניתן פסק דין בתביעה הירושלמית, הוגשה התביעה הכספית בתל אביב. פסק הדין בתביעת ירושלים, שניתן על ידי השופטת א' פרוקצ'יה, דחה את תביעת המערערת לסעד הצהרתי וצווי מניעה בדבר הסדר הבלעדיות בחוזה, תוך סיווגו כנוהג כובל. עם זאת, פסק הדין הצליח באופן חלקי לקבוע כי המשיבה הפרה התחייבויות חוזיות אחרות. פסק הדין אף העניק למערערת רשות לפצל סעדים ולהגיש תביעה כספית נפרדת בגין נזקים. בהמשך לכך ביקשו המשיבים לדחות את התביעה הכספית בתל אביב, תוך שהם מצטטים את פסק הדין בתביעה הירושלמית. רשם בית המשפט המחוזי, השופט עדי עזר, הורה על הפסקת ההליכים בתל אביב עד להכרעה בערעורים על פסק הדין בירושלים. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש להמשיך בתביעה הכספית, שכן היא מבוססת על עילות תביעה שונות מאלה שנשמעו בירושלים, לרבות תחרות בלתי הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט, בפסק דינו האחרון, פוסק לטובת המערער. היא קובעת, כי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה מתירה לבית המשפט להורות על הפסקת תובענה, וכי תביעתו הכספית של המערער מבוססת על עילות תביעה שונות מאלה הנדונות בירושלים. בית המשפט מדגיש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים לא שלל את האפשרות לתביעה כספית נפרדת, במיוחד לאור העובדה שהתביעה הנוכחית כוללת טענות להתנהגות נזיקית, כגון עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט מגיע למסקנה כי למערער צריכה להיות הזדמנות להציג את טענותיו, ולפיכך הערעור נדחה. ההחלטה להפסיק את ההליכים בתל אביב מתבטלת, והמשיבים נדרשים לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דינו.