ע"א 10302/05

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של רשלנות רפואית בו נגרמו למערער נכות קשה עקב מפרצת במוח. היא ביקרה בקופת החולים שלה כמה פעמים במשך עשרה ימים, והתלוננה על כאבי ראש מתגברים, בחילות ומחלות אחרות. המערערת טענה כי רופאי קופת החולים התרשלו באבחון מצבה ושלחו אותה לבדיקות נוספות, דבר שהוביל לנכותה הקשה. בית המשפט המחוזי פסק לטובתה ופסק לה פיצויים, החלטה עליה ערערו המשיבים (הרשויות הרפואיות). בית המשפט העליון דחה את ערעור המשיבים, ואישר את ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר רשלנות ואחריות. השופטים הסכימו כי כישלון האבחון של הרופאים נבע מרישום לקוי והיעדר אנמנזה מתאימה, שהובילה לאבחון מאוחר. זאת ועוד, קבעו השופטים כי רשלנותם של המשיבים באי ביצוע החקירות הנדרשות העבירה את נטל ההוכחה אליהם, וראיות סטטיסטיות שהציגו המשיבים אינן ישימות במקרה זה. בית המשפט הדגיש גם את החשיבות של אנמנזה יסודית ותיעוד נאות בפרקטיקה הרפואית, במיוחד כאשר מדובר בתלונות חוזרות ונשנות של מטופלים. שני הצדדים ערערו על סכום הפיצוי, אך בית המשפט מצא אותו סביר וסירב להתערב. המשנה לנשיא א' ריבלין, השופט א' רובינשטיין והשופט י' דנציגר קבעו כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, ובכך דחו את הערעורים ואישרו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי במלואו.