ת"א 2012-10-19

תקציר

המחלוקת היא על החזקה במקום חניה. המשיבים, הדר ארפי ועמי פרנצי, רכשו דירה עם חניה ייעודית (מס' 22) בבניין בבנייה. מאוחר יותר נמסר להם כי בשל בעיות תכנוניות יוחלף מקום החניה שלהם במקום אחר (מס' 23). המשיבים טענו כי הסכימו לשינוי אך לא ויתרו על זכויותיהם בחניון 22. הם גילו כי חניה 22 נמסרה לצד אחר והגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה להשבת מקום החניה שלהם. בתוך כך, המבקשים, ראובן והמלכה מרכוס, רכשו גם הם דירה באותו בניין, כולל חניון 22, וקיבלו חזקה בה בדצמבר 2018. המשיבים, מבלי להמתין להחלטת בית המשפט המחוזי, השתלטו על מקום החניה. לאחר מכן הגישו המבקשים תביעה שכנגד לבית משפט השלום להחזרת החזקה. בית משפט השלום פסק לטובת המבקשים, והורה למשיבים להשיב את החזקה בחניה 22 למבקשים עד לקבלת החלטה אחרת. בית המשפט מצא כי המשיבים השתלטו על מקום החניה והטעו לכאורה את המבקשים. הצו הותנה בכך שהמבקשים יספקו ערבויות מסוימות להגנה על זכויות המשיבים. ההליך העיקרי עוכב עד לקבלת החלטה בבית המשפט המחוזי בדבר הבעלות על מקום החניה. שני הצדדים חויבו לשוב לבית משפט השלום לאחר החלטת בית המשפט המחוזי לעתור לצווים נוספים, ככל שיידרש. פסק דינו של בית משפט השלום העניק סעד זמני למבקשים, והבטיח את הסטטוס קוו עד ליישוב סכסוך הבעלות.