תפ"ח 40550-06-18

תקציר

הנאשם, האב, הואשם בביצוע עבירות מין בבתו במשך שנים רבות. כתב האישום כלל אישומים של מעשה מגונה, מעשה סדום ואונס, וכן אישומים של שיבוש הליכי משפט ועדות שקר. הראיות נגד הנאשם כללו את עדותה של הקורבן, שהיא הבת, ראיות DNA שקשרו את הנאשם לקורבן ועדותו של האח שהיה עד לאחת התקיפות. ההגנה טענה כי עדותה של הבת אינה אמינה והציגה מומחה רפואי שחלק על ראיות ה-DNA. בית המשפט מצא את עדותה של הבת אמינה ומשכנעת, וציין כי היא נמסרה באומץ וביושר. עוד קבע בית המשפט כי ראיות הדנ"א תומכות בגרסתה של הבת וכי עדותו של האח עולה בקנה אחד עם הודעת המשטרה והעימות עם הנאשם. עדותו של המומחה הרפואי נמצאה בלתי משכנעת שכן הוא לא היה מומחה בתחומים הרלוונטיים וחוות דעתו לא התבססה על ספרות מדעית כלשהי. בית המשפט הגיע למסקנה כי ראיות התביעה מבוססות היטב והנאשם לא העלה ספק סביר, ולכן הרשיע את הנאשם בכל האישומים.