ת"פ 6333-10-17

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת סכין שלא כדין מחוץ לביתו. ההגנה טענה כי המאשימה לא הצליחה להוכיח כי החפץ המדובר הוא סכין כהגדרתה בחוק, כי זכויותיו של הנאשם הופרו במהלך חקירת שטח בלתי חוקית וכי נפלו פגמים בשרשרת הראיות בנוגע לסכין המוצגת. בית המשפט הסכים עם ההגנה על כל שלוש הנקודות. ראשית, כל הראיות שהוצגו הצביעו על כך שהחפץ היה אגרוף ולא סכין. שנית, זכויותיו של הנאשם נפגעו במהלך חקירת השטח כאשר לא נמסר לו על זכותו לעורך דין או על זכות השתיקה, מה שהוביל אותו להפליל את עצמו. בעוד שהמפגש הראשוני בין חשוד לשוטר הוא מורכב, בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להפחית מהחובה להגן על זכויותיו של החשוד. שלישית, בשרשרת הראיות בנוגע למוצג התגלו מספר פגמים, מה שהוביל את בית המשפט לתהות האם הסכין שהוצגה כראיה היא אותה סכין שנתפסה מהנאשם. הכשלים בהתרעת הנאשם, בשילוב פגמים בשרשרת הראיות, הביאו לכך שהתביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. למרות שהנאשם לא העיד להגנתו, קבע בית המשפט כי לשתיקתו אין כל משקל ראייתי בתיק זה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות התביעה, וציינה כי אין לדבוק בעמדת התביעה באופן עיוור, וכי מעשיהם במקרה זה גרמו להתמשכות ההליך. הנאשם זוכה בסופו של דבר.