ת"א 11485-04-17

תקציר

בבית משפט השלום בבאר שבע, ת"א 11485-04-17, ע"י כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם, ניתנה החלטה בבקשה שהגישה הנתבעת שכנגד, שניב תעשיות נייר בע"מ ("המבקשת"), לחייב את התובעת שכנגד, טרקוטה אופקים תעשיות חרס בע"מ ("המשיבה"), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בתביעה שכנגד, מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. **רקע ההליך:** המבקשת הגישה תביעה כספית בסך 533,113 ₪ כנגד המשיבה בטענה להפרת הסכם שכירות. המשיבה, מנגד, הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד בסך 827,240 ₪, בטענה שהמבקשת הפרה את ההסכם וגרמה לה נזקים. **טענות המבקשת (בבקשתה להפקדת ערובה):** * **הוראת חוק החברות:** סעיף 353א לחוק החברות קובע חזקה כי חברה בע"מ המגישה תביעה תידרש להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, על מנת למנוע הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה. * **נטל ההוכחה:** נטל ההוכחה לסתירת החזקה מוטל על החברה, עליה להוכיח שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או כי בנסיבות העניין אין זה מוצדק לחייבה בערובה. * **מצב כלכלי קשה של המשיבה:** המבקשת הציגה אינדיקציות למצב כלכלי קשה של המשיבה, המתבססות על הליכים קודמים (עניין והבה) בהם עלו טענות בדבר חדלות פירעון, חובות לבנקים, עיקולים ואי סדרים מהותיים. * **סיכויי תביעה נמוכים:** לטענת המבקשת, סיכויי התביעה שכנגד נמוכים, שכן המשיבה היא זו שהפרה את ההסכם. * **גובה הערובה:** ביקשה לקבוע ערובה בסך 125,000 ₪ (15% מסכום התביעה) ובמקרה של אי הפקדה – דחיית התביעה שכנגד. **טענות המשיבה (בתגובה לבקשה):** * **זכות הגישה לערכאות:** אין למנוע גישה לבית המשפט, המשיבה עומדת בתשלומים שוטפים ובעלת נכסים. * **יכולת כלכלית:** המשיבה טענה שיש לה יכולת לפרוע הוצאות, בין היתר, על בסיס דמי השכירות הצפויים מהנכס והשקעותיה בו. * **חוסר רלוונטיות הליכים קודמים:** הטענות אודות הליכים קודמים (עניין והבה) מתייחסות לעבר ואינן משקפות את מצבה הנוכחי. * **בעלות בנכס:** טענתה כי הנכס נשוא התביעה הוא נכס בעל ערך המהווה ראיה ליכולתה הכלכלית, תוך ציון כי פסק הדין בעניין והבה טרם בוצע. * **תביעה שכנגד:** טענה כי תביעה שכנגד אינה יוצרת הוצאות משמעותיות נוספות. * **תצהיר מנהל:** צורף תצהיר מנהל המשיבה המעיד על רווחים בשנת 2015 ו-2016. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט השלום קיבל את הבקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, בקובעו כי: 1. **הנטל על המשיבה:** הנטל להוכיח את איתנותה הכלכלית, או את הנסיבות שאינן מצדיקות חיוב בערובה, רובץ על כתפי המשיבה. 2. **אי הרמת נטל הוכחה:** טענות המשיבה בדבר יכולתה הכלכלית נטענו "בעלמא" ללא צירוף כל מסמך מהותי (כגון דוחות כספיים מבוקרים, פירוט נכסים, אסמכתאות בנקאיות). 3. **הסתמכות על נכסים שאינם פנויים:** המשיבה הסתמכה על המקרקעין נשוא התביעה כהוכחה לאיתנותה, אולם, לא הוכח כי היא עדיין הבעלים היחיד של הנכס, וכי ניתן יהיה להיפרע ממנו, לאור פסק הדין בעניין והבה המחייב העברת הנכס לחברה אחרת. כמו כן, לא הוצג מסמך מצד החברה האחרת המעיד על נכונותה לשאת בהוצאות. 4. **הצעה לערבות אישית:** ההצעה לערבות אישית של בעל המניות, מר יהושוע והבה, נדחתה שכן לא גובתה כראוי ולא הוכחה יכולת הפירעון של המר והבה. 5. **תביעה שכנגד:** בית המשפט הכיר בכך שיש להתחשב בעובדה שמדובר בתביעה שכנגד, בעלת תשתית עובדתית זהה לתביעה העיקרית, והדבר משפיע על גובה הערובה. 6. **גובה הערובה:** לאור כל האמור, נקבע כי דין הבקשה להתקבל. לאור זכות הגישה לערכאות של המשיבה, זכות הקניין שלה, העובדה שמדובר בתביעה שכנגד, וסכום התביעה, נקבעה ערובה בסך **50,000 ₪**. 7. **תשלום הוצאות:** המשיבה חויבה לשלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 2,500 ₪. **חידושים משפטיים/עקרונות משפטיים:** * **פרשנות סעיף 353א לחוק החברות:** בית המשפט הדגיש את החזקה הקבומה בסעיף, לפיה חברה בע"מ תחוייב בהפקדת ערובה, וכי הפטור מכך הוא החריג. * **נטל ההוכחה על החברה:** חיזוק ההלכה הפסוקה לפיה הנטל להוכחת איתנות כלכלית מוטל על החברה התובעת, ודרישה להצגת ראיות קונקרטיות (דוחות כספיים, אסמכתאות). * **בחינת סיכויי התביעה:** בית המשפט ציין כי יש לבחון את סיכויי התביעה רק במקרים קיצוניים (גבוהים במיוחד או קלושים מאוד), ולא כעניין שבשגרה בשלב זה של ההליך. * **תביעה שכנגד והפקדת ערובה:** נקבע כי הגשת תביעה שכנגד, אף אם היא נובעת מאותה מסכת עובדתית, אינה מהווה פטור אוטומטי מהפקדת ערובה. יחד עם זאת, העובדה שמדובר בתביעה שכנגד תיקח בחשבון בעת קביעת גובה הערובה, מאחר והנתבע אינו נדרש להשקיע משאבים רבים בהגנתו מעבר לאלו שהיה משקיע בתביעה העיקרית. * **ערבות אישית כחלופה:** ערבות אישית של בעל מניות אינה מהווה חלופה אוטומטית וראויה להפקדת ערובה, אלא אם היא מגובה כראוי ומוכחת יכולת פירעון. ההחלטה מדגישה את החשיבות של איתנות כלכלית מוכחת מצד חברות המבקשות גישה לערכאות, ומחדדת את הכללים והשיקולים הנדרשים בבחינת בקשות להפקדת ערובה, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הגנה על הנתבע מפני הליכים חסרי בסיס.