עפ"ג 10262-09-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעור המדינה על גזר דין שנגזר על משיב שהורשע בשורה של עבירות הקשורות לפריצה לדירתה של בת זוגו לשעבר ותקיפתה. המשיב, שנפרד מהמתלוננת ושכפל את מפתח דירתה ללא הסכמה, פרץ לדירה ותקף אותה מתוך קנאה על הריונה החדש. הוא משך בשיערה, הושיב אותה על ספה, סטר לה והכה אותה באגרופים וגרם לה לדימום מהאף. המשיב אף איים להרוג את המתלוננת אם תצרח או תתקשר למשטרה ואף הניף סכין כדי להדגיש את איומו. הוא גם החביא גרזן מתחת למיטה, שהתגלה על ידי המתלונן למחרת. בית משפט קמא הרשיע את המשיב בפריצה לבית מגורים בכוונה לבצע עבירה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג ואיומים. המדינה טענה כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה מקל יתר על המידה ולא שיקף את חומרת מעשיו של המשיב, בעוד פרקליטו של המשיב טען כי הוא חמור דיו. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה כי נסיבות המקרה קיצוניות ומחייבות ענישה חמורה יותר כדי לשמש כגורם מרתיע. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 17 חודשי מאסר, בנוסף לעונשים אחרים שלא השתנו שהוטלו על ידי בית משפט קמא. גזר דין זה היה מוצדק בשל אופיין המתוכנן והאכזרי של העבירות, הסיכון הפוטנציאלי לבריאותה ולחייה של המתלוננת והיעדר מאמצי החרטה והשיקום שהפגין המשיב. הכרעת הדין נועדה להביע זלזול עמוק במעשיו של המשיב ולהעביר מסר של הרתעה לו ולאחרים העלולים לבצע עבירות דומות.