ת"פ 32683-02-17

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של סעיפים של שוד בנסיבות מחמירות, לצד מספר עבירות נלוות נוספות, בהן נהיגה בזמן פסילה, ניסיון שוד, פירוק רכב, גניבה מרכב, שינוי זהות רכב וקשירת קשר לביצוע פשע. בית המשפט מצא כי יש לראות בכל אחד מסעיפי השוד אירועים נפרדים וקבע את טווח הענישה המתאים לכל אירוע. עבור שמונת האישומים הראשונים ושני האחרונים של שוד, הטווח נקבע בין 24 ל-48 חודשי מאסר. באשר לאישום התשיעי של ניסיון שוד, קבע בית המשפט כי הטווח נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר. בגין האישום העשירי, שכלל מספר עבירות רכוש, נקבע העונש ההולם בין תשעה ל-18 חודשי מאסר. עם זאת, החליט בית המשפט לחרוג ממתחם הענישה הראוי מטעמי שיקום, כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן, שקבע כי לנאשמת סיכוי ממשי להשתקם, בהתחשב בעברה הפלילי הנקי, בחרטה הכנה ובנסיבות המשפחתיות והנפשיות המורכבות שהובילו לביצוע העבירות. במקום מאסר בפועל, הטיל בית המשפט את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך חצי שנה לעבודות שירות, מאסר על תנאי של 15 חודשים ושישה חודשים, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, התחייבות כספית בסך 10,000 ₪, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך חמש שנים וחילוט רכבו של הנאשם לאוצר המדינה. כמו כן חויב הנאשם לשלם לכל אחד ממתלונני השוד פיצוי בסך 2,000 שקל בתוך 90 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות התביעה וההגנה, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.