עת"מ 15694-09-18

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשתה. העותר לא סיפק כל הסבר לעיכוב. לטענת המשיב, מר ישראל צימרמן, שטען כי הוא אפוטרופסו של העותר, התכתב מאז שנת 2014 עם גורמים שונים בעירייה מטעמה של העותרת בנושא נשוא העתירה. עוד טען המשיב כי בנה וכלתה של העותרת, יחד עם ארבעת ילדיהם, התגוררו בנכס בתקופה הנדונה ויש לראותם כבעלים, מה שאומר שיש לחייבם בארנונה. העותרת לא חלקה על כך אלא טענה כי פקידת הארנונה שינתה את הרישום בחוזה השכירות. המשיבה הכחישה זאת והצהירה כי פעלה כדין. עוד נטען כי בנה וכלתה של העותרת אינם צריכים ליהנות מהנחה לאזרח ותיק מאחר שאינם אזרחים ותיקים, וההנחה שניתנה לעותר הייתה צריכה לעמוד על 33% ולא 50%. באשר לתביעה לסעד כלכלי טען המשיב כי אין זה המקום לדון בטענה זו, מה גם שהעותרת לא שילמה ארנונה מאז שנת 2012. בית המשפט הסכים עם טענות המשיב ודחה את העתירה בשל השיהוי בהגשתה, וכן משום שאין לה כל שחר. עוד ציין בית המשפט כי יש לו ספקות לגבי הסמכתו של מר ישראל צימרמן לייצג את העותר וכי הוראת השעה שניתנה בעבר בוטלה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים בשל גילו, מצבו הבריאותי ומצבו הכלכלי של העותר.