ת"א 21831-07-11

תקציר

מדובר בתאונת דרכים שאירעה ב-28 בנובמבר 2002, בה היו מעורבים שני אופנועים, אחד מבוטח ואחד לא מבוטח. התובע, שרכב על אחד האופנועים, טען כי התאונה אירעה עקב התנגשות האופנוע המבוטח ברכב הונדה וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות קשות. הנתבעים טענו כי התובע לא נהג באופנוע המבוטח ולכן אינו זכאי לפיצוי. הנושא המרכזי היה הקביעה באיזה אופנוע נהג התובע בעת התאונה. השופט בחן ביסודיות את העדויות והראיות שהציגו הצדדים. הם כללו עדויות של עדי ראייה, דוחות משטרה, חוות דעת של מומחים ותמונות שצולמו בזירה. לאחר בחינת חומר הראיות, הגיע השופט למסקנה כי התובע אכן רכב על האופנוע הלא מבוטח. השופט מצא סתירות בעדויות התובע ודחה את טענתו כי אינו זוכר את האירועים שהובילו לתאונה. כמו כן, ניתחה השופטת את מיקומם של האופנועים והתובע לאחר התאונה, בהתבסס על עדויותיהם של מספר עדים ודו"ח הבוחן. השופט קיבל את ממצאי הבוחן, שמיקם את האופנוע הלא מבוטח בקרבת התובע ואת האופנוע המבוטח בנתיב הנגדי. השופט שקל גם את החריצים בכביש, את הנזק לאופנועים ואת חוות הדעת שהוצגו. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים וקבע כי מאחר והתובע נהג באופנוע שאינו מבוטח, הוא אינו זכאי לפיצוי לפי סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ביום 18.5.2014.