רע"א 2059/98

תקציר

להלן תקציר פסק הדין: פסק הדין נסוב סביב הסכם שנחתם בין מבקש שייצר בעבר כוורות וולטה לבין משיב שהחזיק בזכויות השיווק וההפצה של כוורות פרסטו, שהן כוורות המשמשות לייצוב קרקע. במסגרת ההסכם התחייבה המבקשת להפיץ באופן בלעדי את כוורות הפרסטו של המשיבה בישראל וכללה סעיף המגביל את המבקשת מלעסוק בייצור או הפצה של כוורות או מוצרים מתחרים דומים למשך 12 חודשים אם יפוג תוקף החוזה. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם הביעו המבקשים את רצונם לחדש את ייצור כוורות וולטה, דבר שהמשיבה ראתה כהפרת ההסכם בחוסר תום לב. המשיב הצליח להשיג צו מניעה זמני, האוסר על המבקש כל מעורבות בכוורות. עם זאת, השופט קמא קבע כי ההסכם פקע בעקבות מכתב ששלחה המבקשת ובו הודיעה על חזרתה לייצור כוורות וולטה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, בטענה כי ההסדר מגביל ולכן בטל על פי פסק דין קודם. בית המשפט נעתר לבקשה, והתיר לדון בערעור לצד פסק הדין הקודם כהנחיה. המבקשת טענה לזכות לחדש את ייצור ושיווק הכוורות, וטענה כי אין לראות בהן הפרה של הסכם כלשהו. בית המשפט קבע דיון מזורז, בהתחשב בסיומה המתקרב של תקופת השנה הנקובה בהסכם ובצורך לפתור את העניין בהקדם. דיון זה יקבע את התוצאה, כאשר למבקש יינתנו 10 ימים, למשיב 5 ימים ולמבקש 5 ימים נוספים להציג את טענותיהם. פסק הדין, שניתן ב-23 ביולי 1998, מכין את הקרקע לדיון מקיף לפתרון המחלוקת.