ע"א 272/05

תקציר

המערערים ערערו על החלטה לבטל פסק דין לטובתם שניתן בהעדר הגנה מצד המשיב. התביעה המקורית הייתה לפירעון הלוואה בסך 50,000$ שהמשיב לא הצליח להחזיר. השופט הורה למשיב להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, אך הדבר לא נעשה. לאחר מכן הגיש המערער בקשה למתן פסק דין אשר נעתר לה הרשם. לאחר מכן עתר המשיב לבטל את פסק הדין, אותו קיבל הרשם הנכבד בשל טעות מיניסטריאלית, ופסק הדין אכן בוטל. לאחר מכן ערער המערער על החלטה זו, וטען כי בקשתם למתן פסק דין סבירה וכי הרשם אימץ את גרסת המשיב לאירועים. שופט ערכאת הערעור הסכים עם החלטת הרשם, והדגיש כי על שני הצדדים מוטלת חובה לנהוג בתום לב, דבר שהמערער לא עשה שכן ידע שהגנת המשיב כבר מוכנה. יתר על כן, השופט ציין כי בקשת המערער למתן פסק דין בהיעדר הגנה תהיה מוצדקת רק אם המשיב מנסה לעכב את ההליכים, מה שלא היה המקרה כאן. בסופו של דבר, דחה השופט את הערעור, אישר את ביטול פסק הדין והורה למערער לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.