עפ"ג 28287-02-21

תקציר

המדינה ערערה על עונש של תשעה חודשי עבודות שירות ושבעה חודשי מאסר על תנאי שהוטל על שני משיבים שהורשעו בהחזקת נשק שלא כדין. ערכאת הערעור קבעה, כי חומרת העבירה ונסיבות ביצועה אינן מתיישבות עם העונש שהוטל, אשר חרג מרף הענישה הראוי. נמצא כי שגה בית משפט קמא בקביעת טווח הענישה ולא התייחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. בית המשפט שלערעור ציין את חומרתן הקיצונית של עבירות הנשק ואת מגמת החמרת העונשים, במיוחד לאור התבטאויותיו האחרונות של בית המשפט העליון המדגישות את הצורך בענישה חמורה ומרתיעה. בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה, לרבות החזקת שני תתי-מקלע ותחמושת מאולתרים, מצדיקות עונש של לפחות 10 חודשי מאסר. עם זאת, בהתחשב בגילם הצעיר של המשיבים, היעדר רישום פלילי, תסקיר מבחן חיובי, נסיבותיהם האישיות ומאסרם הראשון, החליט בית המשפט שלא לחרוג מהרף התחתון של טווח הענישה. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את ערעור המדינה, ביטל את צו עבודות השירות והטיל על כל אחד מהמשיבים עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, תוך שמירה על העונש המותנה. המשיבים הונחו להתייצב בבית המעצר במועד שנקבע, ובהתאם לכך הוצאו צווי מעצר.