בר"ע 192/08

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת רשות הערעור, וקובע כי החלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשת המבקשים לזמן נוסף להגשת בקשה לביטול או תיקון פסק בורר הייתה מוצדקת. פסק הבוררות המקורי, מפברואר 2008, היה תקף למרות שלא היה חתום ולא נחתם, שכן הבורר אישר שהוא נכתב ונחתם אז. בקשתם של המבקשים עצמם לתקן את פסק הבוררות ממארס 2008 תומכת אף היא בכך, שכן הם התייחסו אליו כמחייב. על פי דיני הבוררות הרלוונטיים, למבקשים היו 45 יום מהחלטת הבורר בבקשת התיקון שלהם - שהוגשה ביום 6 באפריל 2008 - להגיש בקשה לביטול הפסק. הם לא עמדו בלוח הזמנים הזה. בנוסף, המבקשים לא הוכיחו נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המועד, כאשר טענתם לטעות בייעוץ משפטי אינה סיבה תקפה. בית המשפט מסכים עם החלטת בית משפט קמא ודוחה את הבקשה, בציינו כי חוסר שקידתם של המבקשים והיעדר נימוקים משכנעים תומכים בדחיית בקשתם להארכה. משכך, פסק הבורר עומד בעינו, והמבקשים נושאים בהוצאות טרחת עורך הדין של המשיב, בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.