ע"א 5735/09

תקציר

במקרה שבין עיריית טבריה לבין חייב יחיד (המשיב), בית המשפט המחוזי בנצרת פטר בעבר את החייב מחובותיו באמצעות הסדר נושים לאחר הליך פשיטת רגל. שנים לאחר מכן, ביקשה העירייה לגבות קנסות חניה שנגרמו לחייב לפני תחילת הליך פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי תמך בתחילה בביטול מאמצי הגבייה של העירייה, משום שהעירייה לא הגישה תביעת חוב במהלך הליכי פשיטת הרגל. עם זאת, העירייה ערערה על החלטה זו. בסופו של דבר התקבל הערעור, שכן בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי קנסות החניה, הנחשבים ל"חוב המגיע למדינה", פטורים מהפטרים בפשיטת רגל לפי סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה מפרט כי חובות שנגרמו כקנסות, מזונות או התחייבויות שהושגו במרמה נשארים ניתנים לאכיפה למרות פשיטת רגל. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהרשויות המקומיות, בדומה לשלטון המרכזי, מבקשות להטיל קנסות משיקולים חברתיים וציבוריים, תוך הדגשת הצורך באכיפה שוויונית של החוקים. בית המשפט קבע כי מאחר שהעירייה לא השתתפה בהסדר הנושים, ובהתחשב במעמדם המיוחד של הקנסות, זכותה של העירייה לגבות את הקנסות נותרה בעינה. בכך בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, והעירייה הורשתה להמשיך בגביית הקנסות. לא הוטלו הוצאות על מי מהצדדים לאור נסיבותיו הספציפיות של המקרה.