עמ"נ 200/02

תקציר

בעל חנות בהרצליה ערער על החלטת העירייה להעלות את הארנונה המסחרית שלו על ידי הכללת שטח גלריה המשמש לאחסון בשטח הרצפה החייב במס של חנותו. הגלריה, הממוקמת מעל קומת החנות המרכזית, הייתה בגובה של 1.57 מטרים והייתה נגישה רק באמצעות סולם נייד, מה שהופך אותה ללא מתאימה לעיסוק אנושי. העירייה ביססה את החלטתה על הגדרת ארנונה שלא למגורים בצו הארנונה הכללי של עיריית הרצליה לשנת 2001, המפרט שטחים החייבים במס, לרבות מסדרונות, מחסנים ומרפסות, תוך שימוש בביטוי "לרבות כל השטח הבנוי של הבניין". בעל החנות טען כי הגלריה אינה שטח בנוי ואין להטיל עליה מס. בית המשפט הסכים עם המשיב ופירש את לשון הצו ככזו שלא נועדה לכלול גלריות או חללים כמו של המשיב. יתר על כן, צווי ארנונה של עיריות אחרות מציינים במפורש גלריות כשטחים חייבים במס, מה שמצביע על כך שהיעדר אזכור כזה בצו של הרצליה היה מכוון. השופט הגיע למסקנה כי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך הדין יכוסו על ידי המערערת, והערעור נדחה.