בש"א 4493/20

תקציר

הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.3.2020 נדחתה. למרות שפסק הדין לא נמסר לבא כוחם הקודם של המבקשים עד ליום 9.3.2020, הוא נמסר במערכת משפט נטו עד ליום 10.3.2020, וידוע למבקשים עד ליום 15.3.2020. פעולות משפטיות מאוחרות יותר שננקטו על ידי המבקשים מאששות את מודעותם לפסק הדין, ומפעילות את "כלל הידיעה", הקובע את לוח הזמנים של הערעור על המועד שבו נודע לבעל הדין על ההחלטה. המועדים להגשת הערעור היו 21 ביוני או 24 ביוני 2020, תלוי מתי הידיעה נחשבת למוכרת, כלומר הבקשה מיום 1.7.2020 הייתה מאוחרת וחסרה את הערעור עצמו. העילות להארכת המועד חייבות להראות "סיבה מיוחדת", בדרך כלל טעויות בחישוב התאריכים עקב תקנות שעת חירום. עם זאת, המבקשים לא הצליחו לבסס טענת טעות, שכן הגשתם הקודמת הכירה בבירור בפקיעתן של תקנות שעת חירום עד ליום 10.5.2020. יתר על כן, עיכובים הנגרמים בשל בעיות ייצוג בין עורך דין ללקוח אינם מצדיקים בדרך כלל הארכה. לא היה הסבר מספק מדוע הייצוג המשפטי הסתיים רק עד 31 ביוני 2020, ולא נעשו מאמצים נמרצים להסדיר אותו, למרות שכבר ידעו את פסק הדין באמצע מרץ. משא ומתן אינו מספק הצדקה לעיכובים כאלה, במיוחד ללא הסכמה הדדית על הארכה. לפיכך נדחתה בקשת ההארכה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪.