מ"ת 27047-01-21

תקציר

המשיב נעצר והואשם בשתי עבירות פליליות: סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין וקבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י, יחד עם שני נאשמים נוספים שטרם נעצרו. כתב האישום מתאר אירוע גניבה בו אחיו של המשיב גנב רכב באמצעות מפתח שמסר הנאשם השני והסיע אותו למחנה הפליטים קלנדיה, אשר נמסר למשיב. במהלך החיפוש שערך הקורבן אחר הרכב, דרשו הנאשמים סכום של 20 אלף שקל ככופר בגין החזרתו, סכום שנקבע בהמשך עד לסכום של 17 אלף שקל. המבקש, שייצג את המדינה, ביקש מבית המשפט להאריך את תוקפם של התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטה הקודמת לשחרורו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בנימוק של חשש למסוכנותו הפוטנציאלית של המשיב לציבור ולסכנת בריחה. עוד טען המבקש כי קיימות די ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום. בא כוח המשיב חלק על טענות אלה וביקש לשחררו לביתו בכפר עקב בתנאים מגבילים נוספים. לאחר עיון בחומרי החקירה, לרבות האזנות סתר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אכן קיימות ראיות לכאורה בדבר החזקת הרכב הגנוב על ידי המשיב ומעורבותו בדרישת כופר. השיחות בין המשיב לבין הנתבעים האחרים הצביעו על ידיעתם על גניבת הרכב ועל המשא ומתן שלאחר מכן לכופר. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי אופי העבירות, ובפרט סחיטה באיומים, מלמד על מסוכנותו של המשיב לציבור. בהתחשב בעוצמת הראיות ובעברו הפלילי של המשיב, החליט בית המשפט להאריך את תנאי שחרורו כפי שהורה בהחלטה הקודמת עד תום ההליכים המשפטיים. עם זאת, בית המשפט ציין כי אם המשיב יבקש להשתחרר למקום חלופי בתוך ישראל, בקשתו תישקל.