ת"א 36749-04-23

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ואת הטיעונים המתאימים. הנתבע טען כי יש לדחות את בקשת התובע להציג ראיות הסותרות את קביעת המוסד לביטוח לאומי, שכן היא אינה שלמה ונעדרת עילה משפטית. עם זאת, בית המשפט מצא כי אכן קיימים טעמים משפטיים וטעמים עובדתיים המצדיקים את הצעד החריג של קבלת בקשת התובע. באופן ספציפי, בית המשפט הדגיש כי אי ההבחנה של הוועדה בדרג הראשון בין ההיסטוריה הרפואית של התובע לבין הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהתאונה, לצד קביעות סותרות של הוועדות, מצדיקים הצגת ראיות נוספות. בית המשפט הדגיש כי אין לפרש החלטה זו כביקורת על מומחיות הוועדות אלא כצעד הכרחי לבירור האמת ולהסרת ספקות סביב מוגבלותו של התובע. זאת ועוד, שתיקתה של ועדת הערר בנוגע לקשר הסיבתי בין הפגיעה בירך לבין התאונה, יחד עם חוסר עקביות בבדיקה, העלו ספקות מספיקים כדי להצדיק את ההיתר החריג להציג ראיות סותרות. בית המשפט נעתר אפוא לבקשת התובע ומינה אורתופד מומחה לבדיקת נכויותיה של התובעת, כאשר הנתבעת תישא בעלויות הנלוות. פסק הדין נועד לאזן בין עקרון הסופיות בקביעות לבין הצורך בבהירות ובצדק במקרים ספציפיים, ולהבטיח הערכה מדויקת של נכויותיו של התובע.