ת"פ 25236-04-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של הסעת שוהים בלתי חוקיים, שבית המשפט רואה בו הפרה של ריבונות המדינה וסיכון פוטנציאלי לביטחון ולשלום הציבור. הנאשם במקרה זה ביצע שתי עבירות, בהפרש של חצי שנה, בהסעת שוהה בלתי חוקי אחד בכל פעם ללא היכרות מוקדמת וללא אימות רישיונו. בית המשפט בוחן את חומרת העבירות, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, בסיכונים הכרוכים בכך ובמדיניות הענישה הרווחת. כמו כן, היא מתחשבת בנסיבות ביצוע העבירות, לרבות העובדה שהן התרחשו לפני הפיגוע הרצחני ב-7 באוקטובר 2023, ובתוך שטח ישראל, ללא כל פיצוי כספי הכרוך בכך. כמו כן נשקל העונש המרבי על עבירה זו, שהוגדל לאחרונה ל-4 שנים, המשקף את תפיסת המחוקק את חומרתה. בהתחשב בכל הגורמים הללו, בית המשפט קובע את טווח הענישה המתאים לכל עבירה, אותו ניתן להגיש עם עבודות שירות, השעיה, קנסות ופסילה. עם זאת, בשל מצבו הרפואי של הנאשם, שאינו מאפשר לו לרצות עבודות שירות, חורג בית המשפט מהעונש המקובל ומטיל עונש מאסר על תנאי, לצד עונשים נוספים, כדי למנוע עוול. חריגה זו מוצדקת בפסיקות קודמות במקרים דומים שבהם הוחלפו עונשי עבודות שירות בשל מצב רפואי. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 8,000 ₪ או 3 חודשי מאסר אם לא שולם, 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה והתחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לבצע עבירות לפי חוק הכניסה לישראל במשך 3 שנים. לנאשם יש זכות ערעור תוך 45 יום, ופסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים.