בג"צ 5283/98

תקציר

בפסק דין זה הוגש נגד העותר כתב אישום בשני אישומים נפרדים שאוחדו לכתב אישום אחד על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. סעיפי האישום כללו אישומים חמורים: האישום הראשון התייחס לניסיון רצח, שוד בנסיבות מחמירות וסחר ברכב גנוב, ואילו האישום השני עסק ברצח ושוד בנסיבות מחמירות. שני האישומים חלקו הקשרים דומים, הכוללים מעשים אלימים לאחר קיום יחסי מין עם הקורבנות. העותר טען כי שילוב אישומים אלה אינו חוקי ופוגע ביכולתו להתגונן. אולם, בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בקובעו כי הצירוף מוצדק בשל הדמיון בעובדות שני המקרים. העותר ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את העתירה. בית המשפט ציין כי ניתן לשלב אישומים המבוססים על עובדות דומות לפי סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי, שכן הם משקפים דפוס נפוץ של התנהגות פלילית המתרחשת בסמיכות זמן וגיאוגרפית. בית המשפט לא מצא בסיס ממשי לטענת העותר כי שילוב האישומים יפגע בהגנתו, שכן השופטים סברו כי הם מסוגלים להעריך באופן אובייקטיבי כל אישום בנפרד. בסופו של דבר, החששות בדבר ליקויים ביטחוניים הוגדרו כבלתי מבוססים, והעתירה להפרדת האישומים נדחתה, ועניינם של אישומים משולבים אמור היה להתנהל.