עת"מ 41029-08-15

תקציר

השופט הדן בתיק החליט לדחות את העתירה מכמה סיבות. ראשית, העותרים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה להראות כי התנהלות המשיבים כלפיהם הייתה בלתי תקינה. השופט לא מצא כל ראיה התומכת בטענות העותרים לאי סדרים מצד המשיבים. תחת זאת, נמצא כי לא פעם חרגו המשיבים מן החובה המוטלת על העותרים, ואף נהגו בהם בסלחנות כלפי תשלומים שטרם נפרעו. גם טענות העותרים בדבר חובות, לרבות טענות לגבייה מופרזת וחובות רטרואקטיביים, לא היו משכנעות ולא נתמכות בראיות. שנית, העתירה הוגשה מעבר ל-45 הימים הקבועים בתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התש"ס-2000, ללא הסבר הולם לשיהוי. המגעים של העותרים עם המשיבים לא הצדיקו את האיחור, מה גם שחלק מהטענות היו על חובות עבר שהעותרים היו מודעים להם במשך שנים. הגשה זו בטרם עת גרמה לפגיעה פוטנציאלית בתקציב המועצה, שעלולה בסופו של דבר להשפיע על רווחת התושבים. לבסוף, העתירה נדחתה גם משום שהעותרים לא מיצו את כל הדרכים המנהליות טרם פנייתם לבית המשפט, שהיא דרישת יסוד במשפט המינהלי. העתירה כללה מספר טענות חדשות שהמשיבים שומעים לראשונה במסגרת ההליך המשפטי, תוך שלילת האפשרות לאמת את נכונותן מראש. השופט ציין כי היה על העותרים לפנות תחילה למשיבים בטענותיהם ולאחר מכן, במידת הצורך, לפנות לבית המשפט – מה שלא היה המקרה כאן. לאור האמור, החליט השופט לדחות את העתירה והורה לעותרים לכסות את הוצאות המשיבים, תוך שהוא קובע את הסכום על 10,000 ₪.